שרה אחותי 8.4.1935 |
עַל אֲחוֹתִי שֶׁעָלְתָה בֶּעָשָׁן
הַשָׁמַיְמָה
אֲנִי יוֹדַעַת רַק שְׁנֵי דְּבָרִים:
אֶת שְׁמָהּ
וְאֶת
חַיַּי תַּחְתֶּיהָ
מתוך: "ביקור בית"
שרה אחותי 8.4.1935 |
פרומה קליינמן ליניק, ניספתה בשנת 1942 כבר כמה חודשים שאני יושבת בסלון הבית שלי, שכבר לא קיים יותר, עם אבא שלי צבי, האיש השתקן הזה שכמעט ולא ...
כמו אגרוף בבטן. סבתא חנק'ה היתה קוראת לנכדיה ולניניה 'נקומה (נקמה) מתוקה שלי'
השבמחקבשביל הניצולים זה באמת סוג של נקמה
מחקבאופן אישי אני תוהה אם אבא שלי באמת הצליח להתאושש מהאבדן הגדול הזה.
כלפי חוץ נראה שכן. אבל בפנים, בתוכו - אי אפשר לדעת
צובט לב - השיר והתמונה.
השבמחקומעורר למחשבות..
מחקתודה