| שרה אחותי 8.4.1935 |
עַל אֲחוֹתִי שֶׁעָלְתָה בֶּעָשָׁן
הַשָׁמַיְמָה
אֲנִי יוֹדַעַת רַק שְׁנֵי דְּבָרִים:
אֶת שְׁמָהּ
וְאֶת
חַיַּי תַּחְתֶּיהָ
מתוך: "ביקור בית"
| שרה אחותי 8.4.1935 |
צילמה: אידה בנחל גחר יושבת במרפסת, כוס קפה ביד, מביטה על הנוף שנפרש מולי. השקט של הימים האחרונים יוצא דופן. אף אחד לא ממהר לענייניו. כולם ספ...
כמו אגרוף בבטן. סבתא חנק'ה היתה קוראת לנכדיה ולניניה 'נקומה (נקמה) מתוקה שלי'
השבמחקבשביל הניצולים זה באמת סוג של נקמה
מחקבאופן אישי אני תוהה אם אבא שלי באמת הצליח להתאושש מהאבדן הגדול הזה.
כלפי חוץ נראה שכן. אבל בפנים, בתוכו - אי אפשר לדעת
צובט לב - השיר והתמונה.
השבמחקומעורר למחשבות..
מחקתודה