5.4.2019

איך מצאתי את עצמי בזמן ששטפתי כלים..

kitchen utensils on stone washing station
לקוח מתוך אתר unsplash

כשצריך מתנדבים לשטיפת כלים, אני תמיד מתנדבת. אני מוצאת במלאכה הזו לא מעט יתרונות. זמן שטיפת הכלים הוא הזמן שלי להתרכז עם עצמי במחשבות שלי תוך שאני עסוקה בעבודה פשוטה ושיטתית שלא מחייבת מאמץ מיוחד. והתוצאה מיד נראית לעין. המטבח מסודר ונקי, הכל מאורגן וזה עושה הרגשה נהדרת. איפה עוד מוצאים עיסוק כזה שבו הפידבק כמעט מיידי ותוך כמה דקות יש תוצאות טובות כל כך?

בטח לא כשמדובר בחיפוש עצמי. חיפוש עצמי זו מלאכה מתמשכת ואת תוצאותיה אי אפשר לדעת וגם לא מתי הן יראו. כשמדובר בי, חיפוש עצמי זו הוויה בסיסית אצלי והשאלות של מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה מעסיקות אותי כל הזמן. אמנם אני די כבר גדולה אבל התשוקה הזו שמניעה את החיפוש בתוכי לא נפסקת וגם עוצמתה לא דועכת.

השבוע חברה אחת אמרה לי שהיא חולמת לקחת חופשה ללא תשלום למשך שנה כדי להתנתק. כששאלה אותי מה דעתי התעניינתי מאיפה נובע הצורך הזה לקחת חופשה של שנה מהחיים ומה הציפיות שלה משנה כזו. אני התנסיתי פעם בסוג כזה של "חופשה מהחיים", כשנסעתי עם בנזוגי והמשפחה שלנו לשליחות בחו"ל לתקופה של ארבע שנים. טוב, אם לדייק, זו לא היתה בדיוק חופשה מהחיים אלא חופשה ממציאות אחת לטובת יצירת מציאות אחרת. הנסיעה הזו אילצה אותי להתנתק מכל ההוויה שלי כאן: מהעבודה, מהמשפחה ומהחברים לטובת התחלה חדשה במקום אחר, זר ולא מוכר. כמשפחה הסכמנו לתת עדיפות לקריירה של אחד על חשבון האחר, כשבשבילי זה אומר שאני צריכה להתנתק מכל מה שיש לי כאן. אמנם זו היתה נסיעה מרצון אבל באותה מידה גם נסיעה של אין ברירה.

בתוך חוסר הברירה הזה גיליתי את עצמי מחדש ונחשפתי לצדדים חדשים בתוכי, כאלה שלא הכרתי קודם. בשנים האלה, קרו לי הרבה דברים טובים. למדתי על היכולת שלי להתמודד עם מציאות חדשה ובלתי מוכרת, להתחבר אליה וליהנות ממנה, לפתח קשרים חדשים שחלק מהם נשמרים עד היום, להתנסות בעבודות חדשות – חלקן ממש לא בתחום הכישורים האישיים שלי, כמו מנהלת חשבונות, לתקשר לא רע בשפה אחרת שהיא לא השפה הטבעית שלי ועוד. בהוויה החדשה הזו ממש הרגשתי שאני ממציאה עצמי מחדש.

וזה מה שלקחתי לעצמי להמשך: לחפש ולמצוא את עצמי בכל הזמן ובכל מצב, בבית, בעבודה, בקשרים עם אנשים, במשפחה, בזוגיות. אני לוקחת את עצמי לכל מקום ובכל פעם אני נחשפת לעוד רובד בתוכי ולעוד רגש – לטוב ולרע. אני לא "עובדת" כדי לחפש אותי בתוך עצמי. החיפוש הזה הוא כמו צל בלתי נראה שמתלווה לכל מה שאני עושה. הוא לא מטרה בפני עצמה, אלא הוא התוצאה של הדברים שאני מגלה בעצמי.
בשבילי למצוא את עצמי זה אומר להקשיב למי שאני ולקולות שבתוכי ולהיות שם. לא פעם אני מופתעת ומתרגשת לגלות על עצמי כל מיני דברים חדשים. לפעמים טובים וגם פחות. אני מופתעת מתגובות, מרגשות וממחשבות של עצמי. אחרי השנים הרבות ביחד אני מרגישה טוב עם עצמי, מחבבת את מי שאני ומרגישה שהזמן עשה לי רק טוב. זה לא הזמן שהצמיח אותי. זו אני שצמחתי עם הזמן, בחיבור שלי אל מי שאני.

למצוא את עצמי זה אומר לחיות במודעות, בערנות, לאהוב את מה שאני מגלה ולדעת שאני רק באמצע התהליך. לסביבה יש חלק חשוב בתהליך שאני עוברת. אני קשובה למשוב שאני מקבלת ממנה. אני מתעודדת ממשוב מעודד, אני מעריכה מילים מעודדות ולעיתים אנשים מגלים לי דברים שלא ידעתי על עצמי או שלא שמתי לב אליהם. ואני גם לומדת מחוויות לא טובות שאני עוברת.

ומפעם לפעם אני יוצאת למסע חדש בחיים שלי.

המסע שאני יוצאת אליו כעת, לא דומה למסעות בשבילי הארץ או בחו"ל שאני עושה עם אנשים אחרים. אני עושה אותו עם בת הלוויה הנצחית שלי, עם עצמי. זה מסע של גילוי עצמי והתמודדות, יש בו כעסים וגם אכזבות וגם רגעים מפחידים יחד עם דברים מרתקים וריגושים והפתעות. וגם הרבה כלים לשטוף בדרך..

בסוף הדרך מחכה לי פרס. חוץ מהכלים השטופים, הפרס הוא הגילויים החדשים שלי על עצמי, שעושים את כל הדרך הזו שווה במיוחד.

6 תגובות:

  1. אהבתי את ההשוואה של מסע החיפוש העצמי עם שטיפת הכלים, למרות שמודה, אני ממש לא אוהבת את מלאכת הבית הזו, ודאי לא כשהמים לא מספיק חמים, או כשהכלים מלוכלכים במיוחדת. אבל הדרך שאת מתארת, עם בת הלוויה הקבועה שלך (עצמך), והמסקנות מהשהות בחו"ל מהדהדות אותי בכל כך הרבה מובנים.

    השבמחק
    תשובות
    1. פעם גם אני לא אהבתי לשטוף כלים אבל איכשהו, בשנים האחרונות, אני מתחילה לחבב את המלאכה הזו, אולי בגלל שיש אופציה למדיח והשטיפה נעשתה עניין שבבחירה. ובחירה זה תמיד טוב.
      וכשאני ליד הכיור והידיים עובדות על אוטומט, זה פשוט נהדר שאפשר להתנתק מהכל, להפליג במחשבות עם עצמי, ולעשות עיבוד מחדש של מה שעבר עלי בשעות/בימים שלפני השטיפה.
      פשוט תענוג. שלא לדבר על העונג שנגרם לי מזה שהמטבח נקי.. עד הפעם הבאה כמובן

      מחק
    2. גם אני! גם אני! פעם מאוד מאוד לא אהבתי לשטוף כלים והיום זה בסדר...לא אוהבת אבל זה בסדר.
      ולגבי גילויים, כל יום אני מגלה משהו עלי, לפעמים גדול, לפעמים קטנטן ולפעמים רק מאשרת משהו ישן

      מחק
    3. זה בדיוק מהותו של החיבור לעצמנו. לפעמים זה אישור מחדש למה שקיים ולפעמים זה גילוי חדש. זה מסע שאינו נגמר אף פעם ולכן הוא כל כך מרתק

      מחק
  2. אהבתי מאד את הקישור שעשית בין שטיפת כלים - שהיא מלאכה שגם אהובה עלי, ומאותן הסיבות, וגם - זה סוג של מדיטציה, בזמן שאני שוטפת כלים אני חופשיה להרהר בכל מה שעולה על רוחי - לבין המסע הזה שהוא היכרות עם עצמך - שגם זה משהו שאני מאד מתחברת אליו ומאד מזדהה איתו. בכל חוויה, בכל פעילות, בכל רגע - יש לי הזדמנות להתבונן על עצמי ולזהות תגובות, דפוסים, לבדוק מה עובר על הגוף, על הנשימה, לשאול את עצמי מה בעצם אני מרגישה, מה זה גורם לי לחשוב, מה זה גורם לי להבין, להסיק או להחליט.........
    מסע היכרות עצמית אינסופי שכזה........כמו שתיארת. ומטבח נקי. כן - ההנאות הקטנות של החיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. יפה כל כך הדרך שבה את מציגה את מלאכת שטיפת הכלים. כמו שאת כותבת זו נראית העשייה הכי מרתקת בעולם. זה קצת הזכיר לי את השחייה. אחרי שנכנסים עם הידיים למצב של "טייס אוטומטי" ולא צריך להשקיע מחשבה בצד הפיזי של מה שעושים, הראש יתחיל לעוף במחשבות לאן שרק ירצה. ואז - השמים הם הגבול. שפוט נהדר.
      תודה לך !!

      מחק

זה הסיפור שלי

צילמה מיטל דור כשפתחתי את הבלוג הראשון שלי הייתי מלאת חששות. מצד אחד רציתי לכתוב אבל יש הבדל בין לכתוב למגירה ולכתוב כדי לפרסם בחוץ. בשבילי ...