21.4.2020

את אחותי אני זוכרת

שרה אחותי 8.4.1935
אחותי חיה שרה 
עַל אֲחוֹתִי שֶׁעָלְתָה בֶּעָשָׁן
הַשָׁמַיְמָה
אֲנִי יוֹדַעַת רַק שְׁנֵי דְּבָרִים:
אֶת שְׁמָהּ
וְאֶת חַיַּי תַּחְתֶּיהָ

אגי משעול
מתוך: "ביקור בית"



4 תגובות:

  1. כמו אגרוף בבטן. סבתא חנק'ה היתה קוראת לנכדיה ולניניה 'נקומה (נקמה) מתוקה שלי'

    השבמחק
    תשובות
    1. בשביל הניצולים זה באמת סוג של נקמה
      באופן אישי אני תוהה אם אבא שלי באמת הצליח להתאושש מהאבדן הגדול הזה.
      כלפי חוץ נראה שכן. אבל בפנים, בתוכו - אי אפשר לדעת

      מחק
  2. אנונימי22.4.2020, 10:25

    צובט לב - השיר והתמונה.

    השבמחק

רגע אחד של קיץ: טיול לים

שתי אמהות ושבעה ילדים על חוף הים, אמצע שנות החמישים. .   התצלום הזה מלווה אותי שנים. בכל פעם שאני מביטה בו אני רואה לא רק את הים, אלא את ה...