23.1.2023

מה מטעין אותי?


במפגשים עם האנשים שאני מלווה אנחנו עוסקים לא פעם בשאלה של מה מטעין אותם באנרגיות, מה ממלא את הסוללה הפנימית שלהם.

אני מבקשת לדעת מה עוזר להם לטעון את עצמם מחדש כשהם מרגישים שכבר אין להם כוח והאנרגיות שלהם מרוקנות כמעט לגמרי.

התשובות שאני מקבלת הן מגוונות ושונות מאחד לשני.

התשובות מלמדות אותי שאצל כל אחד זה סיפור אחר. זו נכנסת למטבח לאפות, אחרת הולכת לקרוע עצמה בריצה, אחרת הולכת ללמוד, הוא באמנות ואחרת בכתיבה, וזו הולכת למפגש חברות, או לבקר אצל המשפחה או לנסוע לסופ"ש במדבר.. אין סוף לאפשרויות..כל אחד ומקור האנרגיה שלו.

החיים שלנו מלאים במכשירים שחייהם תלויים בטעינה של סוללות. פה התפקיד שלי הוא טכני בעיקרו. אני עוקבת אחר מצב הסוללה, יודעת כמה כבר ניצלתי וכמה נשאר עד שהמכשיר ישבוק סופית. ולכן בכל הזדמנות אני מחברת את טלפון, השעון, המחשב, הסוללה הרזרבית, האוזניות, ....you name it לחשמל כדי שלא יאכזבו אותי וימשיכו לפעול. כל אחד יודע שנסיעה לחופשה היום מתחילה באוסף המטענים שאקח איתי לטיול..בלי זה הטיול לא יכול להצליח..

כשמדובר בסוללות האלה אני כל הזמן בשליטה וככה אני מצמצמת את הסיכוי להפתעות לא נעימות..

כל אחד יודע שלסוללות יש זמן חיים קצוב ועוצמתן הולכת ונחלשת עד שיום אחד הסוללה פשוט תמות...

אבל הדבר הוא לא ככה כשמדובר בסוללה הפנימית שלי. טעינה של סוללה פנימית לא יכולה לקרות בחיבור לחשמל או בלחיצה על כפתור.

הסוללה הפנימית היא אחרת. משהו אחר מטעין אותה והיא לגמרי תלויה בי כדי שפעולת הטעינה תקרה בפועל. 

אז מה מטעין את הסוללה שלי?

כדי לדעת מה מטעין את הסוללה הפנימית שלי ולאיזה מקור אנרגיה אני צריכה להתחבר כדי להיות בשיא האנרגיות שלי – עלי להכיר טוב את עצמי. עלי לדעת מה מעורר אותי, מה מרגש אותי,מה מדליק אותי, מה מעצים אותי, מה נותן לי כוחות ומה מרים אותי.

וזה עובד גם להיפך, עלי לדעת ממה כדאי לי להימנע כי זה מרוקן אותי.

טעינה כזו דורשת סבלנות לתהליך ואפקט מצטבר של דברים טובים שקורים לי ושמחלחלים לתוכי וממלאים את אותי באנרגיות חדשות טובות.

וזה לוקח זמן... זמן הוא המרכיב הכי משמעותי בתהליך הזה..

אבל גם אצלי, מודעת ככל שאהיה, כשהסוללה הפנימית שלי מרוקנת אין לי סבלנות לתהליכים. אני רוצה פתרון עכשיו.

וזה לא עובד..

 

5 תגובות:

  1. אנונימי23.1.2023, 18:17

    אני חושבת שאחד הברים שמטעינים אותי זו מוזיקה, וזה בהמון מצבים.
    כאשר הייתי מאושפזת בבי"ח אני חושבת שאחד הדברים שחשבתי לעצמי כמה חבל שההורים שלי לא השמיעו לי מוזיקה, כי זה היה יכול להיות הדבר הכי מרים שיש. רק בחודש האחרון באשפוז (במחלקה האורתופדית) התחלתי לשמוע מוזיקה מהטלפון שלי.
    ולאחר מכן כשהייתי צריכה להגיע לאשפוז יום ולהתאמן גם בחדר כושר, מוזיקה בטלפון עם אוזניות (קניתי במיוחד אוזניות אלחוטיות כדי שאני אוכל לשמוע מוזיקה בחדר כושר.
    וגם היום כשאני הולכת לחדר כושר אני שומעת מוזיקה.
    לפעמים כשיש ימים שאני עייפה והולכת בלי חשק לחדר כושר זה גם מרים לי את המצברוח.
    איכשהו ספורט עושה את זה (זה ידוע, רק שרובינו לא בהכרח עושים ספורט).
    אבל אם הסוללה שלי באמת מרוקנת, הפתרון הכי טוב זה ללכת לישון...

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי23.1.2023, 18:17

      זו n_lee לא יודעת למה זה לא תפס את החשבון גוגל שלי

      מחק
  2. מזכיר לי את השאלה - האם אהבה נגמרת? האם אפשר לאהוב יותר מאדם אחד? בניגוד למטאפורה החשמלית שלך, ולדימוי הסוללות שלדעתי מטעה ביותר, בני אדם טעונים תדיר בשלל רגשות. מדי פעם רגש אחד עובר לחזית התודעה [רגשות הם כמו מחשבות, חלק מהמודעות שלנו], ואין צורך "להטעין" אותם, אף פעם.
    מה זה "האנרגיות שלהם מרוקנות לגמרי?" רק כשמתים אין אנרגיות כלל. לענ"ד כל מערכת המושגים בפוסט מופרכת לגמרי, השאלות לא נכונות בכלל.
    נקודת המוצא חייבת להיות של "יש" ולא של "חסר" שצריך למלא.

    השבמחק
  3. מעניין לקרוא. אין לי מושג כרגע מה מטעין את הסוללות שלי...

    השבמחק
  4. איזו שאלה מרתקת, וכמה מגוונות התשובות אצל כל אחד ובכל רגע נתון. בהחלט נתת לי כאן חומר למחשבה. ובמיוחד חייכתי בעצב בשורה האחרונה - חוסר הסבלנות לתהליך והרצון להיטען ברגע זה תיכף ומייד. חיבוק.

    השבמחק

מה מטעין אותי?

במפגשים עם האנשים שאני מלווה אנחנו עוסקים לא פעם בשאלה של מה מטעין אותם באנרגיות, מה ממלא את הסוללה הפנימית שלהם. אני מבקשת לדעת מה עוזר ל...