20.1.2023

לא להרדם.. לא להרדם.. לא להרדם..


השבוע ביקרתי את רופאת המשפחה שלי כדי לקבל ממנה אישור שנזקקתי לו. הנייר שנתנה לי הכיל שתי שורות בלבד. התבוננתי עליו והתקשיתי להבין איך מצליחים להכניס לשתי השורות את הטלטלה שעברה עלי מאז התבשרתי שגם אני אחת מתשע? משמונה? לפני שנה וחצי. בלשון יבשה, היא פרטה את כל מה שעבר עלי בתקופה זו. ספרתי 27 מילים. זה הכל.

כשנחתה עלי הידיעה הזו לפני שנה וחצי אני זוכרת שלא בדיוק הבנתי מאיפה היא באה. הארוע משנה חיים הזה, היה מסוג הדברים שלא יכולתי להערך אליו מראש. 

באופן אישי לא התאמתי לשום קריטריון.

אין לי היסטוריה של מחלות רקע כאלה במשפחה, אישית אין לי מחלות רקע, גלויות או סמויות, התזונה שלי טובה ובריאה, אני עושה ספורט בקביעות, הולכת לבדיקות תקופתיות לפי השעון ולא סבלתי מתסמינים שיכולים לעורר מחלות כאלה...

ולכן כשהרופאה אמרה לי "דרגת חשד נמוך", חשבתי שזה לא משהו שצריך להדאיג אותי. "טעות של המפענח", הרהרתי ביני לבין עצמי. משהו שבטח יתברר כאזעקת שווא ולא מעבר לכך.

אבל זה לא היה ככה.

החשד התאמת ואני מצאתי עצמי הולכת במסע ארוך עם בן לוויה (סרטן זה זכר, נכון?) שהצטרף אלי מבלי שהזמנתי אותו. אחד כזה שנדבק אלי ואי אפשר להפטר ממנו..

הסרטן כבר הלך אבל הוא השאיר בי את חותמו, כנראה לתמיד.

כל כמה חודשים יש לי תזכורת קבועה למפגש איתו. 

בעקבותיו התחלתי פגישות קבועות, אחת לחצי שנה, עם האונקולוגית (היא ממש נחמדה) עם רופא נשים ועם עוד רופאים ומכונים שונים שקודם בכלל לא הכרתי.

היום, כשכל האפיזודה הזו מאחורי ואני בריאה, אני עוד יותר סקרנית לדעת למה. למה. למה הדבר הזה בא אלי ומה הוא בא ללמד אותי.

ולמדתי הרבה.

למדתי שסרטן מהסוג הזה בא כתגובה לטראומה או קונפליקט כלשהו הקשור לפרידה: פרידה כואבת, פחד מפרידה, או רצון עז להיפרד ממישהו. ושגידולים כאלה מופיעים רק בשלב הריפוי, כלומר אחרי שכבר פותרים, במודע או שלא במודע, את הקונפליקט שגרם למחלה, ונמצאים בתהליך ריפוי טבעי.

הסרטן שלי בא לי בימים שכבר הייתי אחרי הכל. הייתי במקום טוב, אחרי כל הפרידות ואחרי שכבר התגברתי על הטראומה הרגשית שבאה בעקבותיהן וכבר התקדמתי מאד גם בטיפול בקונפליקטים הרגשיים שאפיינו את התקופה הזו.

החשש שליווה אותי בהתחלה כבר נעלם. אבל הסיפור הזה יושב לי כל הזמן על הכתף. אחת לתקופה מגיעה תזכורת ממנו.. כמו שעון מעורר שמצלצל כל פעם ומזכיר לי לא להרדם.. לא להרדם.. לא להרדם..

אני מזכירה לעצמי כל פעם מחדש ללמוד כיצד לא לאפשר לאותם דברים שנחרתו בי קודם להפוך לטריגרים אשר יפעילו מחדש את מעגל המחלה.

מבינה שהמודעות לדברים היא המפתח והיא הדבר העיקרי בריפוי והיא מלווה בשינויים שאני צריכה לעשות בתוכי: שינוי גישה, שינוי התייחסות וחשיבה אחרת.  

חלק חשוב מהעבודה הפנימית שאני עושה קשור לסליחה (לאחרים ולעצמי), מחילה, הבנה, שקט פנימי, רוגע, בהירות לגבי דרכי בחיים, בטחון עצמי, אהבה, נתינה, סבלנות, סובלנות ואמונה.

ואני כל הזמן מזכירה לעצמי שאין זמן אחר.. יש רק עכשו ועלי לחיות את החיים שאני רוצה עכשו ולממש חלומות שנמצאים בתוכי ועד היום לא אפשרתי להם לצאת החוצה..

לא לוותר על מה שחשוב לי ולא לחיות חיים של ריצוי, של וויתור ושל פשרה.

אני מבינה ויודעת שניתנה לי ההזדמנות לחיות חיים אחרים ולהביא את עצמי לידי ביטוי מלא, בכל תחום ומימד בחיים שלי וככה אני רוצה לחיות אותם.


8 תגובות:

  1. אני מצטערת על הקושי והטראומה שעברת ומזדהה מאוד עם התובנות שהגעת אליהן. לצערנו, רובנו עסוקים לרוב "בחיים עצמם" ועד שלא מגיעה טלטלה כמו שאת חווית, אני שוכחים לממש חלומות שנמצאים בנו.
    המצחיק הוא, שלרוב התירוץ הוא שיש עוד זמן ושמתישהו בעתיד יתפנו להגשים חלומות אסל זמן כידוע, הוא פריבילגיה שלא בהכרח קיימת.

    חזקי ואמצי והמשיכי להגשים את עצמך.

    השבמחק
    תשובות
    1. הקושי הוא קושי וכך גם הטרואמה. אי אפשר להתחמק מהם והם אכן מטלטלים.
      אבל יש בזה גם משהו טוב.. זה מעורר, הפרופרוציות משתנות, סדרי העדיפויות משתנים.. זה כמו לאתחל מחדש את המחשב.. הכל מסתדר מחדש...ונוצרת הזדמנות שגם קודם היתה שם אלא בטוח שהיתה קוראת.
      תודה על העדוד ועל המילים החמות

      מחק
  2. יהודית יקרה, את מהווה השראה עבורי בכל כך הרבה מובנים, והפוסט הזה חדר לי ישר ללב ולנשמה. מאחלת המשך בריאות נפשית וגופנית איתנה והרבה מאד הגשמת חלומות

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אמפי. כל התהליך המכאיב הזה הוביל אותי למקומות טובים. אני יודעת להוקיר את התוצאה.. ואת המקום שבו אני נמצאת כרגע.
      תודה שאת כאן

      מחק
  3. טוב שהבראת וה מאחורייך. טוב שלקחת מזה דברים טובים... מניסיוני אי אפשר לדעת מי יחלה ומי יישאר בריא :-( רק בריאות!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה ממש נכון. בגלל זה קוראים לסרטן הרוצח השקט כי אף אחד לא יכול לדעת מה קורה אצלו בפנים ואילו תהליכים מתפתחים.. בדרך כלל דברים מתגלים בבדיקה אקראית כמו שקרה לי.
      הרופא שלי אמר לי שבשלב מסויים בחיים, כל אחד יחלה במשהו..
      הצרה היא שאי אפשר לבחור.. זה הגוף שמחליט בשבילך...

      מחק
  4. רק בריאות. בת זוגי כארבע שנים אחרי הסרטן. לא השד, סרטן אחר. גם היא עם בן לוויה מפחיד, כזה שכל שינוי בגוף מעורר חלחלה, וכשהיא במצב רוח ירוד במיוחד, היא אומרת שזה הסרטן.
    שלא נדע. היי בריאה.

    השבמחק
    תשובות
    1. יכולה לתאר לעצמי כמה כל שינוי כזה מכניס ללחץ... אני מרגישה שנעשיתי יותר עירנית למה שקורה איתי.
      אני ממש בסדר. תודה על המילים החמות ומקווה גם בשבילכם שזה היה ארוע חד פעמי..

      מחק

מה מטעין אותי?

במפגשים עם האנשים שאני מלווה אנחנו עוסקים לא פעם בשאלה של מה מטעין אותם באנרגיות, מה ממלא את הסוללה הפנימית שלהם. אני מבקשת לדעת מה עוזר ל...