9.1.2023

לילות סה"ר - טייק 2

 

Photo by Ganapathy Kumar on Unsplash

-        את איתי?..  את איתי?

-        רגע, תן לי שניה לפתוח את השיחה כמו שצריך, אני כותבת לו

ברגע שלחצתי על הכפתור לקבלת השיחה הרגשתי שהאיש שעלה מולי דרוך כמו קפיץ שעכשו השתחרר.

"אתך ל-40 דקות מקשיבה למה שתבחר לשתף אותי כאן" אני מקלידה ולוחצת על send

-        "אני יודע, אני יודע, כבר הייתי כאן כמה פעמים", הוא כותב לי בחזרה

הוא כותב הרבה ואז מפסיק. אני רואה את זה לפי הנקודות שרצות מעל שורת הכתיבה. הנקודות האלה מתרוצצות עכשו כמו ג'וקים בקופסה סגורה.

-        תרצה לשתף אותי למה עלית הערב... אני מקשיבה לך

-        אני כבר לא יכול יותר, אני גמור

-        שומעת בדבריך עד כמה אתה מותש וחסר כוחות

-        אין לי כוח לכלום, המחשבות האלה מציפות אותי כל הזמן

-        שומעת כמה מכבידות עליך.. המחשבות האלה שלא נותנות לך מנוחה עד שאין לאן לברוח מהן..

אני מרגישה שהוא כמו איזה משקה שניערו אותו וברגע אחד הפקק התפוצץ. קולטת שהוא לחוץ. אני נדרכת, שלא לאמר לחוצה, משתדלת שזה לא ישפיע עלי או על התגובות שלי אליו, אבל אני לא באמת מצליחה. הוא לא עונה לי. אני מרגישה את המתח זוחל לי מתחת לעור, עולה מהרגליים למעלה.. הוא לא עונה. אני משתהה לכמה שניות, לוקחת אוויר וחוזרת לכתוב.

-        אתה כאן איתי?

-        כן ... הוא עונה אחרי שניות ארוכות

-        תרצה לשתף אותי במחשבות שיש לך.. על מה המחשבות האלה..,

-        על זה שנמאס לי מהכל, מהעולם, מהחיים, מהכל, פשוט נמאס לי מהחיים.. חושב איך לגמור את זה..

-        יכולה לשאול אם קרה משהו מיוחד היום שגרם לך לחשוב על זה?

-        אני חושב על זה כל הזמן, הוא כותב בחזרה

אני נדרכת. מתלבטת לאן להמשיך מכאן ומזעיקה את הכוננית של הערב שתהיה איתי ברגעים האלה. הכוננית עולה ואנחנו מתלבטות ביחד על המשך השיחה.

היא יכולה לאסוף עליו קצת יותר מידע בזמן שאני ממשיכה את הצ'אט. הכתיבה שלו מקוטעת. הוא חוזר כל הזמן על המילים "נמאס לי", המשפטים שלו קטועים, אני מרגישה סערת רגשות גדולה שמתחוללת אצלו.

גם אצלי מתחוללת סערת רגשות לא קטנה אבל אני משתדלת לשמור על קור רוח ולהיות עניינית. מצד אחד שומרת איתו על דיאלוג ומנסה לקבל ממנו כמה שיתר מידע ומצד שני – הפופיק רועד לי. בעצה אחת עם הכוננית אני מחליטה לשאול אותו ישירות על המחשבות והכוונות שלו.

-        עלית לפה הערב וכתבת שאתה רוצה לעשות את זה,

הוא שותק. שום דבר במסך שמולי לא זז.. אני בציפיה דרוכה שיענה. אחרי שניות ארוכות הנקודות של ההקלדה מתחילות לרוץ על המסך. אני נושמת לרווחה..

-        אני חושב על זה כל הזמן

-        גם הערב אתה חושב על זה?

שקט בשורת התשובה שלו. אף נקודה לא זזה. דממה מצידו. אני לא מרפה.

-        אתה איתי?

הוא לא מגיב.. אני מרגישה שאפשר לחתוך את המתח שבאוויר בסכין, גם אצלי וגם אצל הכוננית. "אני מדווחת על זה הלאה" היא כותבת לי. לרגע אני מרגישה שאין לי אוויר. .. אין אוויר.. ופתאום הנקודות מתחילות לרוץ

-        יש לי כמה רעיונות, הוא כותב לי

-        תרצה לשתף אותי ברעיונות האלה?

הוא שוב שותק דקה ארוכה ואחר כך מפרט רשימת רעיונות. הכתיבה שלו מהוססת. הכוננית מאחורי "תשאלי אותו אם זה בשביל הערב" אני כותבת לו.

-        הרעיונות האלה הם בשביל הערב?

-        לא יודע

התשובה שלו מרגיעה אותי במידת מה. המתח של קודם קצת נרגע בתוכי. השיחה שלנו תכף תסתיים ואני רוצה לבדוק איתו שוב את מה שאמר.

-        יש אתך מישהו בבית

-        ההורים שלי, הם בחדר השני,

-        יכולה לבקש ממך שתבטיח שהערב לא תעשה שום דבר מהרעיונות שספרת לי עליהם למעלה..

-        כן.. אני מבטיח

אני נושמת לרווחה. עכשו אני יכולה לסגור את השיחה. אני מודה לו על האומץ לעלות ולשתף אותי, מזמינה אותו לעלות אלינו שוב, מחר מחרתיים, בכל ערב שיצטרך. לפני שאנחנו נפרדים הוא שולח "תודה שהקשבת לי". לחלוחית מציפה את זוית העין שלי.

"איך את?" שואלת אותי הכוננית
"אני כמו בלון שהתנפח והתנפח ועכשו תקעו בו סיכה. מותשת. מרגישה שזה היה משהו משמעותי.

עמותת סה"ר -סיוע והקשבה ברשת

7 תגובות:

  1. נשמע בהחלט מלחיץ ומתיש
    כל הכבוד לך על כך - ממש הצלת חיים

    השבמחק
    תשובות
    1. עם הזמן קצת מתרגלים.. לומדים לא להבהל, לומדים לשאול שאלות ישירות.. זה עושה את העבודה
      בנוסף אני לא לבד. ישנה הכוננית עימה אני מתייעצת וזה קצת עוזר לדעת שיש מישהו שנמצא איתך ברגע הזה

      מחק
  2. אני קוראת וחוזרת וקוראת את המשפט שלך "לומדים לא להיבהל" וזו בעצם התורה כולה. מה שאת עושה שם מפעים.

    השבמחק
    תשובות
    1. אולי זה נשמע נורא אבל בשלב מסויים מתרגלים לשיחות כאלה ואולי זה מה שמאפשר לי לנהל אותן בקור רוח ובענייניות, ולאסוף מידע מהפונה ולבחון את כוונותיו.

      מחק
  3. נשמע קודם כל כעבודת קודש.
    והלוואי שגם ההורים או הקרובים לו יודעים על המצוקה ויכולים להושיט עזרה

    השבמחק
    תשובות
    1. זה חלק מהדברים שאנחנו מנסים לברר תוך כדי ציטוט.. אם יש לפונה מעגלי תמיכה כלשהם ולמי הם יכולים לפנות בשעת מצוקה... יש אנשים שמעידים שאין להם אף אדם קרוב כזה..
      יש הרבה בדידות בעולם..

      מחק
  4. וואו! כמה קשה וכמה חשוב להקשיב כך ולהגיב כך... וכמה עצוב שיש בתוכנו כאלה שאלה המחשבות שעולות במוחם ולו לרגע קט... יישר כוח, יהודית, על הרגישות, ההקשבה וההכלה שלך!

    השבמחק

מה מטעין אותי?

במפגשים עם האנשים שאני מלווה אנחנו עוסקים לא פעם בשאלה של מה מטעין אותם באנרגיות, מה ממלא את הסוללה הפנימית שלהם. אני מבקשת לדעת מה עוזר ל...