5.5.2022

מרחפת בנחל רחף

אני תלויה בין שמים וארץ במפל האחרון בנחל רחף

ביום העצמאות אנחנו נפגשים באופן קבוע למנגל, התרגשויות וצחוקים. אנחנו חבורה קצת שמרנית. הכל אצלנו קבוע. מקום המפגש קבוע, התפריט פחות או יותר וגם התכנית האמנותית. מקבלים נושא לכתוב עליו. גם הפעם היה ככה.המשימה הפעם היתה להביא חוויות וסיפורים מ-14 השנים בהן אנחנו הולכים ביחד.
לפני שנולד אצלי הרעיון שעליו אכתוב, קראתי את כל מה שכתבתי בשנות ההליכה בשבילים. במשך ימים שקעתי בקטעים ובזכרונות. כל כך נהניתי מהקריאה שהחלטתי להביא למפגש קטע מפעם.
בקיצור, הפעם לא השקעתי, אבל אני חושבת שבכל זאת הקטע שווה.

מרחפת בנחל רחף

בדרך חזרה מנחל רחף עשינו ספירת מלאי של החבלות והשריטות והנזקים. יעל יצאה עם שלפוחיות בידיים, נדב חזר בלי נעליים. הם התפרקו לגמרי בדרך ואת הקטע האחרון הוא עשה כמעט יחף כשהוא מהלך על מה שנשאר מהרפידות בתוספת חבישה של תחבושות אלסטיות שגרדנו מכל מי שהיה לו. נעלי HI-TEC יצאו לא אמינים לגמרי. לתמי היו קצת שריטות. אצלי נשברה צפורן וגם הצלעות קצת כאבו. לא ברור אם מזה שנחבטתי בפעם הראשונה אל הקיר או מהלחץ של חבל הבטחון שנקשר כל פעם מחדש באזור שמתחת לציצי. וכמובן היו גם הנעליים המסריחות מכל מימי הגבים שבתוכם הלכנו. הריח שלהם זה משהו שהיה קשה לעמוד בו במיוחד כשפותחים את תא המטען בתוכו שכבו הנעליים כמה שעות..

אחרי שנגמרה עונת השביל השלישית, התגעגענו לביחד שהיה לנו ויצאנו לנחל רחף במדבר יהודה. את הנחל הזה אפשר לעבור רק בריחוף או בגלישה ושחיה. באופן רשמי נאמר שיש שם 8 מפלים שאותם יורדים בסנפלינג או בגלישה. הדמיון המזרחי שלי בתוספת החמסין שהיה אתמול (קרוב ל-40 מעלות) - ספרו יותר.

יצאתי להרפתקה הזו מבלי להבין מה זה באמת אומר. אמנם עשינו מחנה אימונים קטן בסנפלינג מקומי להדיוטות ולכאלה שלא התנסו אף פעם, אבל יודעי דבר יודעים ש''הדבר האמיתי" הוא אחר לגמרי ואין לו שום קשר להתנסות הקטנה שעשינו לפני כמה שבועות.

וגם הפחד. חשבתי שכמו באימון זה יהיה פחד קטן ורק בפעם הראשונה ואחרי זה מתרגלים. אבל במציאות היה שם פחד. הרבה פחד. בכמויות. היו מקומות שפחדתי ממש. הפחד התייצב בפתחו של כל מפל כמעט.

אבל פחד זו פריבילגיה של הבית. של לחשוב לפני. אחרי שהחלטתי שאני יוצאת – הפחד ואני הצטרכנו ללמוד ולהסתדר ביחד הכי טוב שאפשר זה אומר שמותר לי לפחד אבל לא עד כדי כך שזה יפריע או ישתק אותי. מצאתי כל מיני טכניקות לעקוף אותו. אחת מהן היתה להיות עסוקה כל הזמן. אף אחד לא הביא מצלמה בגלל גבי המים שצריך לחצות אותם בשחיה, חוץ ממני, וככה מצאתי את עצמי עסוקה בלצלם ולחפש פוזות מעניינות. הטריק השני היה לרדת בין הראשונים. לפני כל מפל החלטתי אחרי מי אני יורדת ואמרתי את זה בקול רם וכשהגיע תורי, ברור שלא היה מצב להתחרט. ואחרי שקשרו אותי ובדקתי את כל אביזרי הבטיחות והתקרבתי לפתח השיגור בשפת המצוק - כבר לא יכולתי לחזור חזרה. מה שנשאר זה לרדת למטה.

והאמת היא שאחרי שהפחד קצת עבר לי התחלתי להנות ולהסתכל מסביב ולראות את הנוף שלתוכו גלשתי. לפעמים גיליתי את ים המלח בין חרכי הסלע, והתרגשתי מהצוקים העצומים של הקניון, פעם אחת ראיתי קן ענק של חסידה וגם ראיתי את הטריסטרמיות מקפצות להן בקול בינות הסלעים ומחכות לנו בין החניונים. גובהו של המפל האחרון היה 50 מטר. במפל הזה רוב הזמן הייתי תלויה בין ארץ לשמים יורדת לאיטי אל הקרקעית ונהנית מעצם הידיעה שעשיתי זאת (הוא המפל שבתמונה למעלה).

עד עכשיו לא הצלחתי להבין בכמה מפלים גלשנו. בהתחלה ספרנו אבל תכף התבלבלה לנו הספירה כי בין המפלים היו כל מיני גלישות שלא מן המניין, לא סנפלינג ממש אלא כל מיני סולמות חבלים וחבלים להאחז בהם בידיים כשיורדים וגם כל מיני גלישות שבהתחלה נראו קצת מפחידות אבל היה די נחמד לשבת על הטוסיק ולהחליק כמו במגלשה לתוך גבים מלאים במים מעופשים.

והמים היו אכן מעופשים ומלאי ירוקת ושאר מרעין בישין שאי אפשר היה לזהות, אבל בחום הכבד של אתמול זה היה דווקא נחמד ליפול לאיזו בריכת מים לא מתוכננת וקצת להתרענן, ולמי איכפת אם המים בגוון ירוק או כחול ועמום, במיוחד כשזו הדרך הירידה לחצות דרכה את הנחל.

אמנם חזרתי קצת חבולה אבל בדיוק במידות המתאימות להרפתקה מיוחדת שכזו, וגם בשביל שיהיו הוכחות למי שלא יאמין. בהחלט מחיר שווה.

היה לי קשה להירדם בלילה לפני שנסענו וגם בזה שאחרי, מההתרגשות. בבוקר מהרתי להציץ בתמונות משתאה למול עוצמת החוויה והרגשתי בדיוק כמו שכתבה לי איילה: "אני מנסה למצוא מכנה משותף בין התמונות לבין הפופיק שעדיין רועד לי..."

 

8 תגובות:

  1. לי זה מזכיר יותר מידי טיולים שנתיים שהיו סבל עבורי. זה לא שלא אהבתי לטייל - אבל הייתי מישהי יחסית איטית שלמדה בכיתה עם הרבה חבר׳ה מחוגי סיירות, וכשהמדריכים שלנו שמעו על חוגי הסיירות - הם מיד התלהבו לקחת אותנו למסלולים הכי ארוכים ומאתגרים, בלי לחשוב על הסבל של אלו שלא נהנו מדברים כאלו...

    אבל אני שמחה שבדיעבד יש לך בעיקר זכרונות נעימים מהטיול :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. מניחה שכל אחד מתחבר למה שכתבתי מהמקום שלו ומהחוויה האישית שלו.
      אנחנו הולכים כבר הרבה שנים. נחל רחף היה אחד השיאים שלנו. כולם נהנו במסלול הזה. אתמול מישהי אמרה שהמסלול הזה לימד אותה שהכל אפשרי והגבולות של עצמך - זה משהו שיכול להתרחב..

      מחק
  2. איזה זיכרון מהמם, וכיף שהבאת את זה כאן (וזה לא נקרא שלא השקעת, זה נקרא שהבאת משהו שכבר השקעת בו פעם). מאחלת עוד הרבה טיולים והרפתקאות מסוג כזה או אחר.

    השבמחק
    תשובות
    1. כשהולכים ביחד הרבה שנים - צוברים חוויות וספורים .. זה היה אחד העוצמתיים.. הרבה דיברנו עליו אתמול במפגש

      מחק
  3. הזכרת לי את טיול הסנפלינג היחיד שיצאתי אליו לפני המון שנים... בהחלט נשמע שהייתה לך חוויה מיוחדת

    השבמחק
    תשובות
    1. נהדר שגם אתה נזכר בחוויות דומות.
      אחרי נחל רחף עשינו עוד טיולי סנפלינג אבל אין מה להשוות. הרחף היה הכי אקסטרים והכי חווייתי..
      חוויה מיוחדת מאד

      מחק
  4. חג שמח. זה שאחרי 14 שנים עוד יש לכם כוח לעניינים האלה, אני מעריץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה לא רק שיש לנו עוד כוח.. זה שאף אחד לא מוכן לוותר ולהפסיק ללכת. הקבוצה פשוט נהדרת

      מחק

מי בעד שינוי?

איש אחד שפגשתי לא מזמן אמר לי: "בגילי.. אני כבר לא יכול להשתנות". קצת התמלאתי פליאה על ההצהרה הזו כי אני חושבת שאנחנו משתנים כל הז...