פרק ראשון: "הדברים הגדולים"
אני מתבוננת
על האנשים שסביבי, מזהה את המוקמות של חוסר השקט אצל אלה שמחפשים כל הזמן ריגושים,
אלה שנמצאים בחיפוש אחרי משהו שיעשה להם וואו, שיהיה להם אחר כך סיפור על משהו
מיוחד שקרה להם, שיוכלו "לרוץ ולספר לחבר'ה", שישבו במעגל ויספרו והאחרים
ישתו את דבריהם בצמא, שתיווצר סביבם איזו הילה של "הוא עשה את זה".
ככל שהדברים
הגדולים מהחיים מסתורים יותר ומעורפלים יותר.. ככה האנשים האלה נותנים להם יותר לכוון להם את
החיים.. מאמינים בהם.. חושבים שהדבר הגדול הזה הוא שיעשה את השינוי שהם מחפשים
בחיים שלהם..
כבר
למדתי לזהות שמאחורי "הדברים הגדולים" מסתתרת איזו ריקנות שמחפשים איך
למלא אותה, זו שדוחפת כל הזמן לחפש את הדבר הגדול הבא, את הטיול המיוחד הבא, את
ההופעה החד פעמית הזו, והריוקנות הזו היא שמשאירה אותך חסר מנוחה וחסר יכולת להנות מהדברים
הקטנים שהם בעצם רוב החיים..
ה"דברים
הגדולים" האלה הם רכבת הרים רגשית. רגע אחד אתה עף לשמים מרוב התרגשות וברגע
הבא אתה מתרסק לקרקע בלי לדעת מתי זה יפסק.
פרק שני:
נביאי "הדברים הגדולים"
אלה השליחים של הקול הגדול או של הרעיון שטרם
שמעתם עליו. השוק מוצף בהם, כל אחד מציע את הדבר הבא הכי טוב שיקרה לך אם רק תרשמי,
תשלמי ותבואי ל-3 שעות להתגלגל על המזרון בחדר מלא אנשים.
יש כל כך הרבה מהם, ובמה הם שונים... הרי פתרון לשאלות שמעסיקות אותי לא מגיע רק מ-3 שעות של ריברסינג ושינויים הם לרב תהליכים בעיקר איפה שקשה וכואב לנו. עשיתי כמה פעמים ריברסינג הרגשתי מעולה כמו אחרי שכיבסו אותי במכונת כביסה, אבל ככה גם הרגשתי אחרי מדיטציית דינמיק של אושו ואחרי שטיפה אנרגטית, ואחרי כל דבר שבעצם מהווה שחרור רגשי שעוקף את המיינד. אבל כולם יודעים שזה לבד - זה לא מספיק,
ובכל זאת בכל יום קם מישהו חדש שמציע משהו חדש שכזה עוד לא היה ומבטיח תוצאות מיידיות, אם רק נשלם עבור 10 מפגשים (בלי תחנת יציאה)..את רק נרשמת ותכף תיבת המייל שלך מוצפת בעשרות פרסומים שלעולם לא תקראי.. תגללי שעה עד שתגיעי לאותיות הקטנות ולמחיר והופס.. 50% הנחה ועוד הרבה הטבות אם רק תרשמי בחצי שעה הקרובה.. פיצוץ למהירי החלטה..
העובדה שכל הסדנאות האלה מלאות אומרת בעצם אנשים
לא מתרגשים מדברים קטנים. קטנים זה טוב, אבל הם מחפשים אחר הפתרונות גדולים, משהו שיסדר
להם מציאות חדשה מהר.. אולי כבר מחר. . וזה קצת עצוב.
פרק שלישי: "הדברים הקטנים"
אלה הם הדברים
המובנים מאליהם שאנחנו בדרך כלל לא מתייחסים אליהם אבל הם אלה שעושים לנו את
החיים. יש להם השפעה עצומה על הרווחה הנפשית שלנו, על האושר על הבריאות. בקיצור על
הכל.
הנה אוסף
מהדברים הקטנים שקרו לי בימים האחרונים
שני חבר'ה
צעירים ביקשו שאסיע אותם מסוף מסלול ההליכה לאוטו שלהם. הם לא הפסיקו
להודות לי שחסכתי להם זמן והגיעו הביתה לפני הפקקים של החג. מבחינתי הבקשה הזו אמרה
לי משהו חשוב על היחסים שלי עם הבחור שצלצל ואותי זה ריגש.
חברה ביקשה
שאסייע לה לאתר מישהו מעברה, ושיתפה אותי בשיחה הנחמדה שהיתה להם. שמחתי
שיכולתי להיענות לצרכיה וגם על זה שהיא רואה בי כתובת לפנות אליה כשהיא צריכה
עזרה.
נפגשתי בבית
קפה עם חברה שמזמן לא התראנו. אין כמו שיחה עם חברה טובה. שיחות כאלה מייצבות את הבסיס הרגשי
שלי.
מספר הפעמים
שיכולתי השבוע לעזור למי שהיה צריך. זה עושה הרגשה ממש טובה..
חוץ מזה שזו גם הכרה בעוד כל מיני דברים הקשורים בי.
טיול אחה"צ
עם הנכד שלי ברוטשילד, זה תמיד יד ביד. אני אוהבת את זה. בין מיליון השאלות שהיו לו, שאל למה אני לא גרה קרוב יותר
אליו, אמר שהיה רוצה שאגור יותר קרוב כי אז היה יכול לבקר אותי
יותר הרבה. יכולתי להבין איך הוא רואה מערכת היחסים שלנו ושנבנה בינינו קשר טוב.
החתול שבא לגור אצלי בלי שתכננתי והיחסים שהתפתחו בינינו.. האהבה שהוא מעריף עלי (ואני עליו... מודה) והחמידות האינסופית שיוצאת ממנו.. שמרחיבה לי את הלב.
בבוקר עלתה
לקו הסיוע בחורה צעירה שלא הפסיקה להאשים את עצמה בפרידה מהחבר שלה ושהיא מצטערת שזה נגמר. תוך כדי השיחה בינינו הבינה שאולי אלה לא היו יחסים טובים בשבילה.
אמרה שהפרידה מאד כואבת לה. אמרתי שאני מרגישה כמה קשה לה, שלהיפרד זה כואב אפילו
אם זה מישהו שהוא לא טוב בשבילך.. בסוף השיחה אמרה לי שהיא מרגישה הרבה יותר טוב. שמחתי
שיכולתי להיות איתה ברגעים הכואבים האלה.
מוקדם
בבוקר כשאני הולכת יחפה על שפת הים בלי לדעת לאן, טובלת לרגע במים הקרירים כשחם וממשיכה
הלאה..
הרגעים הפנויים שיש לי, כשאני יושבת על המרפסת, מתבוננת על ה'חוץ', נהנית מספר טוב, חושבת על כל מיני דברים, סורקת את המציאות של חיי, עושה לעצמי סדרי עדיפויות בחיים, ומחליטה מה טוב לי ומה לא..יומיום נעים כזה יש לו השפעה ממש טובה עלי.
אני מתרגשת מהדברים הקטנים שקורים לי, השפעתם עלי עצומה, והם בעיני הדבר הנכון להתרגש ממנו.. כדי לחזק את זה, סיגלתי לעצמי מנהג, בבוקר כשאני מתעוררת, כשהכל עוד חשוך ולפני שאצא מהמיטה אני נזכרת במה שקרה לי אתמול ועושה רשימה של הדברים הקטנים הטובים שעשו לי את היום.. זו הרגשה ממש טובה להתחיל ככה את היום
אני חושבת שיש אנשים שאישיותית אולי באמת מתאים להם יותר לחיות במין רכבת הרים כזו. אולי משהו בהתרגשות ובדקמה נותן להם משמעות בחיים שלא מדברת אליף?
השבמחקרכבת הרים כזו יש לה מחירים. אלה אנשים שהיומיום משעמם אותם..ההנאות הקטנות של החיים לא עושות להם את זה.. אין איזון בין הדברים.. קשה לחיות עם אנשים כאלה כי הם תמיד עסוקים בחיפוש אחרי הריגוש הבא..
מחקאין כמו הדברים הקטנים... אני לשמחתי לא רודף אחרי ריגושים וחוויות חד פעמיות ולא הולך לסדנאות מטופשות...
השבמחקאשריך וטוב לך.. אפשר למצוא הרבה אושר בדברים הקטנים של החיים
מחקלגמרי הדהדת לי חוויות שלי משנים עברו.........לקח זמן עד שהפנמתי את עניין הדברים הקטנים. תודה.
השבמחקאני מניחה שזה קרה לכולנו.. ההבנה הזו שאין מה לרוץ אחרי דברים בלתי מושגים ושהאושר נמצא ממש אצלנו, בדברים הקטנים שקורים לנו ביומיום.. תודה גם לך
מחקאני מאמינה בדברים הקטנים, מעולם לא ניסיתי רוורסינג, או אושו, וכו' וכו'. לעזור לאנשים תמיד עושה טוב, שיחה עם חבר זה נהדר, ואין כמו ללכת יד ביד עם נכדה. הכי שבעולם. הנכדה שלי תעבור כנראה בסוף השנה לחו"ל כי כלתי עוזבת את הארץ, ויהיה לי נורא עצוב...
השבמחקלדעת להנות מהדברים הקטנים זו חוכמה גדולה..משהו שאנחנו צריכים ללמד את עצמנו..
מחקומשמח לשמוע שאצלך זו דרך חיים.
עצוב לקרוא שנכדתך תעזוב את הארץ בקרוב.. מקווה שזו תהיה פרידה זמנית..
יש היום הרבה דרכים לשמור על קשר קרוב. זה לא כמו לגור ליד ולבקר אבל יש לזה ערך גם..