5.7.2023

The Road Not Taken או החיים כהזדמנות


נפגשתי לצהרים עם חברה שלי שהכירה לי חברה שלה שגרה קרוב אלי. במסגרת ההתעניינות הכללית התחילו שאלות כמו "מאיפה באתם ואיפה אתם גרים" אמרתי שאני גרה באזור תקופה קצרה יחסית, שעזבתי את הבית שלי בגליל ושלמקום החדש הזה באתי לבד. אני כבר מכירה את התגובות של מי שומע את זה. אם היא במקרה אוכלת אז האוכל נתקע לה בגרון, תמיד יש כמה שניות של שתיקה כדי להתאושש ממה שאמרתי ואז אני יודעת שיש לה אלף שאלות אבל לא נעים לה לשאול..

סיפורים דומים לשלי יש לא מעט. גרנו ביישוב קהילתי נהדר בבית נחמד שבנינו, גידלנו שם שלושה ילדים שבגרו ועפו להם. התפתחנו שם ביחד ולחוד, תרמנו לקהילה, השתתפנו בוועדות שונות, אספנו מזכרות וחפצים שהיה להם ערך עבורנו. השקעתי בבית רבות, אהבתי את הגינה והטבעתי את חותמי בכל פינה, בבחינת הבית הזה הוא אני. התחושה שלי היתה שזה מקום נהדר לגור בו. כל פעם אמרתי לעצמי שמה שיש זה טוב ואני רוצה שככה ישאר.

אבל יום אחד החלטנו לפרק את המשפחה ואני עמדתי בפני פרשת דרכים: להשאר בבית האהוב שלי או לעזוב. המחשבה הטבעית היתה שהכי טוב להשאר, להצמד למה שאני מכירה ולדבוק בו. אבל בתוכי פנימה שמעתי קולות אחרים.

משהו בתוכי אמר לי "לכי על זה". בלב פנימה היתה לי הרגשה שיש פה הזדמנות בשבילי. הזדמנות לחידוש ולריענון, הזדמנות להגשים חלומות שעדיין לא מאוחר לממש, הזדמנות לעצב לי בית כמו שתמיד חלמתי שיהיה לי, וגם הזדמנות בשביל הילדים שלי.

שינויים זה לא דבר שבא לי בקלות ובאופן טבעי גם אני חששתי משינויים. ההחלטה לעזוב הכל ולבצע כזה שינוי לא היתה לי קלה בכלל. לילות שלמים שלא ישנתי והתייסרתי במחשבות האם הצעד הזה נכון לי, האם זה הדבר הנכון בשבילי. הראש שלי התפוצץ מרוב רשימות, רשימות של בעד ונגד. רשימות של נכון ולא נכון. רשימות של מה ארוויח ומה אפסיד.. בלי סוף רשימות.

מתישהו התמונה שהיתה לי בראש הלכה והתבהרה ויכולתי לראות בברור את הדרך שעלי לקחת.. כמו בשיר של רוברט פרוסט The Road Not Taken שאמר לי לבחור לקחת את הדרך שאף פעם לא הלכתי בה כי זה מה שיעשה את ההבדל. ולא שלא היו לי חששות, אבל סמכתי על עצמי והקשבתי לקול שבתוכי שחזר ואמר לי כל הזמן "את יכולה".

והדרך שאף פעם לא הלכתי בה הפכה להיות הרפתקאה גדולה מהחיים. מצאתי עצמי מחפשת דירה כמו שחלמתי כל הזמן, מעצבת אותה ומתאימה אותה לצרכי, עושה סדר, ממיינת, מוסרת דברים מיותרים, חושבת על מה נכון לי עכשו ובמה כבר אין לי צורך להחזיק. נפרדת בשמחה מכל מיני מזכרות, עוברת על ערימות המסמכים, ממיינת את התמונות, ומחליטה מה הולך איתי ומה לא. לדירה החדשה העברתי רק מה שמתאים לי לעכשו.. את כל השאר השארתי מאחורי, חילקתי למי שרצה וזרקתי המון.

וככה נכנסתי לתקופת חיים חדשה הזו, תוך שאני נהנית מתהליך התכנון והעשיה ומכל מה שהביא איתו המעבר הזה. כמעט כל מי שפוגש אותי אומר לי שמרגישים שאני בטוב. וזה לא שאין בי צער על מה שהיה והתפרק, אבל אני מתייחסת לזה כאל שלב בחיים. מה שהיה - בא אל סיומו וכעת עלי לפתוח את עצמי ואת הלב שלי לקראת מה שיזמנו לי החיים, וזה מה שאני עושה.

The Road Not Taken- BY ROBERT FROST
בתרגום חופשי..))

שתי דרכים התפצלו ביער צהוב
ואני מצטער שלא יכולתי לנסוע בשתיהן
בגלל שהייתי נוסע אחד, עמדתי זמן רב
והסתכלתי הכי רחוק שיכולתי
לאיפה שהם התעקלו בסבך

ואז לקחתי את הכביש השני, שהיה נראה נאה כמו הראשון
וכנראה שהיה לו יותר להציע
כי הוא היה עם דשא שלא נשחק
למרות שבכל הנוגע לכמה שחלפו בו
הוא היה שחוק באותה מידה

ושתי הדרכים היו מונחות בצורה שווה באותו בוקר
בעלים שלא הפכו לשחורים ע"י האנשים שהלכו עליהם
או, שמרתי את הדרך הראשונה ליום אחר
ועדיין, מאחר וידעתי שדרך אחת מובילה לאחרת

הטלתי ספק בעובדה שאשוב לשם אי פעם

אני צריך לספר את זה עם אנחה
איפשהו בעוד הרבה שנים מעכשיו
שתי דרכים התפצלו ביער, ואני
לקחתי את הדרך שפחות אנשים נסעו בה
וזה מה שעשה את כל ההבדל

 

10 תגובות:

  1. מיקי גולן5.7.2023, 13:28

    אהבתי לקרוא.
    שמח שדרכינו הצטלבו אי שם....
    נראה לי שבחרת בדרך א'' א'..... אומץ ואהבה.א' א'.
    חזקי ואמצי
    בריאות ונחת

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה מיקי. אוהבת את מה שכתבת.
      לא ידעתי מה לבחור אבל קבלתי החלטה ללכת אחרי הלב שלי.
      כמו שכתבת א א
      זה היה קשה וכואב
      כשאני מסתכלת אחורה אני מאד גאה בעצמי על מה שעשיתי

      מחק
  2. מרגש ממש. הקשבת לעצמך ואת ממשיכה להקשיב לעצמך וזה מופלא ומרגש בכל פעם שאת מספרת על זה מחדש

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מה שעשיתי. ניקיתי את רעשי הרקע וכשהתחלתי להקשיב לעצמי הכל התבהר ..
      ההקשבה לעצמי זה משהו שהתפתח בתוכי מאד,
      היא לא מהססת ללמד אותי מה לא מתאים לי.
      וכשיש משהו שלא מתאים לי - אי אפשר לטעות. הגוף שלי ישר מדבר...

      מחק
  3. לשנות יכול להיות קשה ומפחיד. כל הכבוד שהצלחת ושאת מרוצה.
    כמובן שהדרך השנייה הייתה יכולה להיות דוקא להישאר בבית...

    השבמחק
    תשובות
    1. לשנות זה מפחיד וקשה וכואב.
      ההישארות בבית היתה אכן אפשרות ואני מניחה שהיה לי יותר קל, מכל הבחינות, אם הייתי בוחרת בה.
      אבל משהו בתוכי אמר לי שאם אני רוצה שינוי אמיתי אני צריכה לעשות משהו אחר,
      שהשגרה מתעתעת.
      ואני הקשבתי לזה
      אולי בגלל שהייתי לבד בסיפור הזה אז רעשי רקע היו ממש מעטים וזה אפשר לי לבחון את הדברים בפקחון ובצלילות (יחד עם המטפלת שלי)

      מחק
  4. צריך אומץ לבחור בדרך חדשה שטרם הלכת בה, אבל בסופו של דבר התהליך מביא איתו תמורה תרתי משמע. גם אני עם כל שביל חדש שבחרתי הרגשתי התחדשות ורעננות ואף פעם לא הצטערתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. כתבת כל כך יפה. בחירה בדרך חדשה, דורשת אומץ, אבל זה מאד מתגמל. היא מביאה איתה הרבה ערך מוסף לחיים
      תודה על מה שכתבת

      מחק
  5. מתפעלת מהאומץ שלך. אפילו מקנאה מעט.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שאת כאן ומשתפת אותי במה שעלה אצלך כשקראת

      מחק

אוספת בדרך....

  הרבה מילים כתבתי ובכל פעם היתה לי הרגשה שאני לא מצליחה באמת להקיף את כל מה שקרה לי. אני שואלת את עצמי לא פעם למשל מה הכי עזר לי להצליח בחי...