השבוע התראיינתי לפודקאסט שעסק בחיים החדשים שלי. לפני השיחה עצמה, שהייתה מעניינת מאד (קישור אצרף כשהפודקאסט יעלה לאוויר) קראתי את כל מה שכתבתי על עצמי בתקופה האחרונה. זו היתה הזדמנות להתבונן על מה שעבר עלי בשלוש השנים האחרונות. ממש יכולתי לראות איך המצאתי את עצמי מחדש...
הדבר הכי חזק שעלה לי ממה
שקראתי הוא החשיפה.. יכולתי לראות את זה קורה, את התהליך שעבר עלי, שגרם לי להיות
מוכנה להיחשף עוד ועוד. הבנתי כמה כוח זה נתן לי ואיזו עוצמה יש בזה שלא צריך
להסתתר כל הזמן. הסתכלתי על התהליך שעברתי, ראיתי את השפעתו עלי, את המעמקים שאני שהגעתי
אליהם. התבוננתי באומץ על דברים שפעם לא יכולתי להתקרב אליהם, חלקם כואבים מאד וראיתי
איך לאט לאט אני מתחילה להיות מסוגלת לגעת בהם.
הנה כמה תובנות שלי שעלו
בתוכי בעקבות הדבר הזה שעבר עלי (לא לפי סדר חשיבות):
1.
אף פעם לא הייתי זו שמסתכלת על האחרים ומקנאה במה
שיש להם. תמיד הייתי מאושרת במה שיש לי וככה גם עכשיו. יש לי היום בדיוק מה שאני
צריכה, אני מצמצמת את הרכוש שלי ומרחיבה את החוויות וזה עושה לי המון שמחה בלב.
2.
אני מחשיבה את עצמי כמי שלוקחת אחריות על החיים
שלה, בכל היבט שאפשר. כשהבנתי שאיש העזרה והתיקונים לא יהיה כאן בשנים הבאות,
הלכתי להעשיר את הידע שלי בקורס לתיקוני בית "קלי קלותא". עכשיו אני
יודעת לעשות כל מה שצריך בבית ומה שאני לא יודעת – אני שואלת.
3.
האנשים שאני אוספת סביבי במהלך החיים הם הדבר הכי משמעותי
שיש לי. אני יודעת שיש לי השפעה על אנשים. בדרכי ליוויתי לא מעט אנשים שהגיעו להישגים
בעקבות הקשר שנוצר בינינו. הם האמינו בי והלכו איתי ביחד. הקשרים שיצרתי הפכו אותי
לאדם שאחרים מעריכים ורוצים בקרבתי.
4.
ההתנדבות זה הדבר שהכי העשיר את עולמי בשנים
האחרונות. ב"פעמונים" למדתי את המשמעות של להתנהל נכון כלכלית. בדיעבד
זו היתה בשבילי הכנה לקראת החיים החדשים שלי. בסה"ר למדתי לחדד את כלי
הקשבה שלי ולהיות שם בשביל האחרים, ממקום אמיתי. עמותת התיירות גרמה לי
להכיר יותר טוב את מקום מגורי ולהתחבר למעגלים חברתיים מקומיים. הכרתי אנשים
נהדרים ובניתי מעגלים חדשים של חברות, שזה לא דבר של מה בכך בגילי. היום אני מבינה
שיותר משתרמתי – נתרמתי.
5. "פעמונים"
שווה סעיף בנפרד. המפגש עם "פעמונים" היה סוג של מהפכה בשבילי. ב"פעמונים"
למדתי את עוצמת התהליך. למדתי שאין קיצורי דרך אבל אם אתה מחוייב אז הכל אפשרי. למדתי
להיות מדוייקת יותר, מחושבת יותר ומתוכננת יותר. הדבר הביא אותי לעצמאות כלכלית
ועצמאות כלכלית היא חופש, במובן הכי רחב של המלה.
6.
אין זמן אחר. יש עכשו. אני מוכנה להעז ולקחת סיכונים.
אני גם מוכנה להיכשל. זה לא מפחיד אותי.
7. אף פעם לא מאוחר מדי לשום דבר. אין דבר כזה גיל שהוא "נכון" למשהו. הזמן הכי טוב הוא עכשיו. יש רק עכשיו. אני מתנסה עכשיו בתחביבים חדשים, גיליתי את הים, טעמתי אהבה חדשה, אני בונה יחסים חדשים, טובים יותר עם הילדים שלי ומגלה את עצמי מחדש.
8.
אני מקשיבה לאינטואציה שלי. לא פעם אני אומרת
לעצמי שאולי החלטתי מהר מדי וכדאי לנסות, אבל תמיד אני לומדת שמה שחשבתי בהתחלה
התברר כנכון בסוף.
9.
איש יקר אחד לימד אותי "כשיש ספק אז אין
ספק". המשפט הזה התברר כנכון לגבי כל דבר בחיים שלי. כשאני מתמהמהת אני מבינה
שזו לא הדרך הנכונה בשבילי לבחור בה. כשאין לי ספק - אני מחליטה מהר.
10.
אין דבר כזה החלטות טובות. אף פעם אי אפשר לדעת
מראש אם החלטה כזו או אחרת תהיה טובה יותר. אבל אני כן יכולה לדעת אם טוב לי איפה
שאני נמצאת כרגע. אם לא טוב לי אז ההחלטה לזוז משם היא הנכונה יותר עבורי. לעמוד
במקום או לא להחליט זו אפשרות גרועה כי במצב הזה, בדרך כלל, החיים יחליטו בשבילי.
אני לא אוהבת כשהחיים מחליטים בשבילי כי אז אין לי יכולת להשפיע על התוצאה.
11.
בעקבות השינויים הגדולים שעשיתי בחיי אומרים
לי שאני אמיצה. אני מרגישה שעשיתי את ההחלטות הנכונות בשבילי, את מה שהיה חייב
לקרות. האלטרנטיבה של לא לעשות ולהישאר במקום, היו לה מחירים שהם הרבה יותר יקרים
ממחיר השינוי.
12.
העבודה הכי קשה שעשיתי היא העבודה על עצמי. להתבונן
באומץ וגם בכאב על מי שאני. החקירה הפנימית הזו, היא דבר מאד מטלטל. לא את
כל מה שפגשתי – אהבתי. אני מרגישה שהיא גרמה לי להכיר את עצמי טוב יותר ולאהוב את
עצמי יותר.
13.
הטיפול. כן הטיפול. אני אישית חושבת שכל אחד צריך
טיפול. אישי. לא זוגי ולא משפחתי. אחד על אחד, מול מי שיודע.ת לשקף לך את מה שעולה
ממה שאת מביאה. לא פעם זה מאד מטלטל אבל הערך של זה לחיים הוא עצום.
להיות בתהליך שגורם לך להכיר את עצמך טוב יותר, להתמודד עם מי שאת לאורך השנים, להרגיש
טוב יותר עם מי שאת, לקבל את עצמך, לאהוב את עצמך ולהיות מאושרת יותר, זה דבר שווה
ביותר. אני מרגישה שזו המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לעצמי.
14.
תוצאות זה דבר חשוב אבל הדרך חשובה הרבה יותר. הסיפוק
בהשגת תוצאה הוא זמני ורגעי. הדרך היא שנשארת איתי עוד זמן רב וגם והחוויה
שהיתה לי כשעשיתי אותה. טובה או לא. היום אני ממוקדת בדרך ורוצה להנות מהחוויה שאני
עוברת.
15.
פרויקט המינימליזם בו השתתפתי, שבו בכל יום נפטרים
מחפצים לפי היום בחודש (ביום הראשון – דבר אחד וביום השלושים – 30 חפצים) חזר והבהיר
לי כמה אושר טמון במרחב הפנוי. בהזדמנות הזו נפטרתי מדברים ושימחתי אנשים שקבלו את
מה שוויתרתי עליו.
ככה זה גם בחיים, מה שאת כבר לא צריכה יכול להיות אושר גדול לאחר.
נפלא לקרוא ולחוות דרך השורות .אורגד
השבמחקאני שמחה שזה מה שהרגשת. תודה
מחקמקסים
השבמחקהמון תודה שאהבת
מחקכל הכבוד לך
השבמחקתודה מוטי
מחקתגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחקאתה כותב ומוחק..
מחקהתראיינת לפודקסט? חייבת לקבל את הקישור לכשיצא! חייבת! איזו תותחית את. ממש התרגשתי לשמוע. אבל בעיקר התרגשתי לקרוא את הפוסט הזה - שמדבר מהלב. יהודית שמכירה את עצמה ומכירה בעצמה ושלמה עם עצמה. זה כל כך עוצמתי וגם מעורר השראה. חג שמח
השבמחקאכן התראיינתי ואצרף קישור כשיעלה הפודקאסט לאוויר העולם.
מחקוכמו שכתבתי, לקראת ההקלטה עברתי על כל מה שכתבתי פה וראיתי את השינוי שהתחולל בי בתקופה הזו. ראיתי איזו דרך עשיתי עם עצמי והתמלאתי בשמחה. חג שמח, יקרה
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקושוב כתבת ומחקת. הפעם הספקתי לקרוא ואגיב (אם זה בסדר)
מחקנכון שכתבתי בהכללה. ההכללה הזו לא מחייבת אף אחד, למרות זאת אני חושבת שכל אחד בעולם צריך טיפול. כולנו סוחבים על עצמנו מלא שיט… יש אולי איזו תפיסה שטיפול זה לאנשים שם לא בסדר. אבל בעיני טיופל זה כמו להכניס את האוטו למוסך אחת לכמה זמן.. כולנו מסתובבים עם רמה כזו או אחרת של טראומות, פחדים, בטחון עצמי נמוך ועוד. אז למה לא לעבוד על זה קצת ולללמוד מי אתה ?
ושנית, כל תהליך שגורם לך להכיר את עצמך טוב יותר, להתמודד עם השיט שצברת לאורך השנים ולהרגיש טוב יותר עם מי שאתה, יגרום לך להיות מאושר יותר, לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך יותר.
זו המסקנה שלי ממה שעבר עלי, וזה מה שרציתי לחלוק עם הקוראים שלי
בגלל הסטטוס החדש (יחסית) שלי, יוצא לי לפגוש לא מעט אנשים.. אני ממש חשה כמה הם אבודים.. לא פעם אני חושבת שטיפול היה יכול לעשות נפלאות למי שיושב מולי.. אבל אני לא אומרת את זה.. רק חושבת לעצמי