23.7.2022

זוללת אנרגיה

Photo by Antenna on Unsplash
כשהיא נכנסת לחדר העיניים שלה עסוקות בחיפוש. היא מחפשת תשומת לב. עם חלק מהאנשים היא מתחבקת ומתנשקת, עם אחרים היא מסתודדת וממתיקה סוד, מהאחרים היא מתעלמת. ברגעים האלה הלחיים שלה אדומות.. היא מחייכת היא מדברת היא מספרת לפרטי פרטים. היא מלאת חיים. שומעים אצלה את ההתלהבות כשהיא מדברת. אחר כך כשתתחיל העבודה במעגל היא כבר תהיה אחרת. שמוטה על הכסא. מבט עצוב בעיניה. משועממת משהו. מתעסקת בתיק שלה. מוציאה את היומן החום, מדפדפת בו. כותבת דברים. קוראת. מוציאה את המחברת וכותבת בה. מוציאה את הטלפון ומדפדפת בו. היא בשלה.

מפעם לפעם היא מתפרצת למעגל באיזה משפט שמתחיל ב.."אני רוצה להגיד לכם שזה נשמע לי משהו שאתן צריכות לחשוב עליו, משהו חוצה גבולות... משהו שגובל באתיקה..." או "לי זה לא היה ברור כל השבוע ורק כעת אני מבינה שמה שנאמר כאן הוא בעצם משהו אחר.. אתן צריכות לחשוב על זה" אחרי זה היא שוב שותקת ומתכנסת בחזרה לעיסוקיה. היא איתנו פיזית אבל לא באמת איתנו.

כשתשומת הלב עוברת אליה שפת הגוף שלה משתנה ברגע. היא מזדקפת בכסא, הופכת להיות מלאת חיים, העיניים בורקות, הלחיים מתמלאות. אחר כך כשנעבור הלאה היא נראית כמו בלון שתקעו בו סיכה. שמוטה על הכסא, מבט של חוסר שביעות רצון מרוח על הפרצוף שלה מאוזן לאוזן והיא חסרת מנוחה.

היא מסוג הטיפוסים שאני מגדירה כ"זוללי אנרגיה". זוללת אנרגיה רגשית בכמויות. יש לה דרכים. היא מחפשת תמיכה כל הזמן. יש לה קואליציות. יש אנשים שכל הזמן יגנו עליה וידבררו אותה, אם במקרה היא לא מובנת. הדברים האלה מתרחשים מתחת לפני השטח בשקט בשקט מבלי שנרגיש. זה לא נראה משהו שיש לייחס לו חשיבות מיוחדת. כאילו מוסכם על כולם שצריך להתייחס אליה אם היא מרגישה לא טוב, מוטרדת, 'מוצפת רגשית' או שצריך להקשיב כשהיא אומרת את המשפטים שלה. והכל מתנהל בדרך אגב כשהיא יושבת עם הקבוצה אבל לא באמת חלק ממנה.

רק אחר כך, כשאני מחברת דבר לדבר באיזשהו אופן מתברר כי הזמן ש'הולך' עליה הוא חסר פרופורציות לחלוטין ובמידה מסויימת – היא משתקת את הקבוצה ותוקעת את כולנו. ואנחנו משתפות פעולה עם זה.

8 תגובות:

  1. תאור מאוד חי ויפה של תופעה מכוערת...

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכימה מאד. במקרה הזה הקבוצה התחלקה לשניים. אלה שתומכו בהתנהגות הזו ונותנו לה גיבוי ואחרים שהתנגדו אבל לא העזו להשמיע קול.. התרשמתי שהמנחה קצת פחדה ממנה ולכן היא בכל פעם העזה עוד קצת..עוד קצת..

      מחק
  2. זה מזכיר לי מישהי דומה שהייתי איתה בכמה קורסים שלקחתי בזמני הפנוי. באחד מהם היינו קבוצה די קטנה וההתנהלות ״זוללת האנרגיה״ שלה היתה איומה - לא רק שהיא ״השתלטה״ על הזמן של המדריך, אלא גם התנהגה בכעס כשאני העזתי לשאול שאלה.

    זה הגיע לרמ שאחת התלמידות פרשה אחרי שיעור אחד, וגם אותו היא עזבה קצת מוקדם כי ההתנהגות הזו היתה בלתי נסבלת בעיניה.

    בדיעבד משתתפת אחרת שהיא פסיכולוגית שוחחה איתה ומסתבר שמאחורי הקלעים בעלה (שמבוגר ממנה בלא מעט) סבל מבעיות רפואיות והיא מאוד דאגה לו עד כמה של התקפי חרדה ודיכאון, וכנראה זה השתקף בהתנהגות שלה. בקורס המשותף הבא היא כבר היתה רגועה קצת יותר, וגם היה מדריך שדרש ממנה לקצר בדברים ולא לקשקש יותר מידי.

    השבמחק
    תשובות
    1. כולנו באים לסדנאות האלה עם "העבר" שלנו.
      עד כמה את נותנת לעבר שלך לנהל אותך ולהשפיע על ההתנהגות שלך כשאת באה לסדנא כזו... זו השאלה.
      אחד מהתפקידים של מנחה הקבוצה הוא לזהות את האנשים האלה ולדאוג שהתנהלותם לא תשפיע על התהליך הקבוצתי.. ממה שכתבת, אני מתרשמת שהמנחה אכן לקח אחריות ופעל

      מחק
  3. גדלתי בצל אחות זוללת אנרגה, מומחית למשיכת תשומת לב ההורים. עזבתי את הבית ברגע שיכולתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. מתארת לעצמי שזה לא פשוט לגדול ככה.. כשההורים משתפים פעולה עם זה
      טוב שיכולת לזהות את זה וללכת כשיכולת.

      מחק
  4. אוי זה נורא, כמעט בכל קבוצה יימצא מישהו כזה. החוכמה היא באמת לדעת לזהות את זה ובמיומנות להפחית את היכולת שלה להשתלט. כאשר יש מנחה אז הציפייה היא שהוא יעשה זאת, אבל כמובן שלא רבים הם האנשים שיש להם את המיומנות הנדרשת, לעשות את זה בעדינות ובטוב טעם.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון. זו המשימה של המנחה לזהות את זה ולהפחית את השפעתה על הקבוצה.
      אלא שלא תמיד המנחה מזהה זאת בזמן וזה ממש מצער

      מחק

זכרונת משביל ישראל

סיום העונה הראשונה 13.6.2009 אתמול חגגנו את סיום העונה הראשונה של שביל ישראל. ואיך מציינים אירוע כזה? בהליכה כמובן. על הבוקר שמנו פעמינו לנק...