מינמליסטית בקטנה - פרק ראשון
בחודש הקודם כתבתי על המשחק MinsGame# –
שבו
בכל יום בחודש נפרדים ממספר חפצים לפי התאריך, ביום הראשון נפרדים מחפץ אחד וביום
השני – משני חפצים וכך עד היום ה-30 בחודש בו צריך להפרד מ-30 חפצים.
התחלתי את המשחק ב-1 בספטמבר. כשזרקתי את החזיה הכחולה שלי והיא לא
היתה היחידה. זריקת חזיות היתה פעולה שעוררה בי תחושה של מרד. במה אני מורדת הפעם,
שאלתי את עצמי. נזכרתי בסיפור "שריפת חזיות" שמקורו בהפגנת נשים
שהתקיימה נגד תחרות היופי "מיס אמריקה" בנובמבר 1968, באטלנטיק סיטי,
ארה"ב. מחוץ לאולם התחרות, הוצב פח אשפה, לתוכו השליכו הנשים חפצים שסימלו
בעיניהן את הדיכוי הנשי: ריסים מלאכותיות, נעלי עקב, רולים לשיער, מחוכים וחזיות
ועוד. העיתונים למחרת קבעו ש"הנשים המשוחררות שרפו חזיות", וכך נולד
המיתוס המלווה את הפמיניזם עד היום.
אני כבר לא זקוקה למרד הזה היום אבל תמיד נעים להיזכר...
בימים הראשונים המיון היה קל. חפץ פה ומשהו שם וצלחתי בקלות את האתגר.
בכל פינה בבית אפשר לאתר חפצים שאפשר להיפרד מהם בלי שום בעיה.
אבל אני לא רציתי להסתפק במשהו קל. המטרה שלי היתה – ארון הבגדים. כבר מזמן רציתי לעשות שם מיון
רציני והחלטתי שאני הולכת על זה.
בשבוע האחרון עברתי מגירה מגירה, מדף אחר מדף ומיינתי והשתאיתי מכל כל
מה שאגרתי בבית. כשמיינתי את מגירת הבגדים התחתונים היו לי המון הפתעות. ספרתי 30
חזיות, לפחות 30 זוגות תחתונים ויותר מ-50 זוגות גרביים, לכל מזג אוויר: לקיץ
ולחורף ולספורט ולהליכה ולשינה.. בקיצור היו גרביים שאפילו לא זכרתי שיש לי כאלה. וחגורות – מי צריך 15
חגורות.. ובכל הזמן הזה תהיתי מתי אפשר להספיק ללבוש את כל אלה.
אחר כך עברתי לבגדים. התחלתי מהשמלות. החלטתי למדוד ולבחון במראה איך הבגד נראה עלי. קבעתי
כמה קריטריונים: מוצא חן בעיני או לא. האם אני אוהבת איך אני נראית והאם יש סיכוי
שאלבש אותה בעתיד.
וככה מדדתי כל שמלה, מעיל או חולצה וכשהרגשתי שהבגד הזה כבר לא עושה לי את זה – הוא לא חזר לארון ולא פעם תהיתי ביני לבין עצמי מה עבר לי במחשבות כשקניתי את החולצה הזו או את הסוודר שאני בכלל לא מתחברת אליו. ואם אני לא מתחברת אז אין סיכוי שאלבש אותו שוב.
עד כה למדתי על עצמי כמה דברים:
- שיש אצלי לא מעט מקומות שזקוקים למיון רציני
- שלהיפרד זה לא קל לי אבל אני משימתית והחלטתי שאני לא מוותרת, אז אני נפרדת.
- הפעילות הזו מעודדת אותי לשאול לגבי לשאול על כל בגד או חפץ, האם הוא
באמת הכרחי, למה הוא נמצא פה, וזה הרגל מעולה שרק בשבילו היה שווה לשחק.
היום היה היום העשירי שאני עושה את הדבר הזה. אני מודה שזה ממש מאתגר. עד כה השלכתי 55 חפצים. לא רע בשביל התחלה.
אני סקרנית לדעת מה יקרה בימים הבאים
טוב את עושה :)
השבמחקתודה על העדוד.. הקושי עולה מיום ליום אבל זה מלהיב אותי.. אני מגלה מקומות שלא געתי בהם מזמן
מחקכל הכבוד לך ובהצלחה בהמשך. בתור גבר ממוצע בגדים יש לי הרבה פחות... אני בטוח שאוכל למצא רק פריטים בודדים לזרוק
השבמחקלא חייבים להיות תקועים בבגדים. אפשר ללכת לסוגי מיון אחרים: כלי מטבח, ספרים, כלי עבודה, נעליים, ציוד משרדי, ..
מחקהכל הולך. העיקר למיין ולהפרד..
וואו את מעוררת השראה ממש!
השבמחקמשמח לקרוא את זה. תודה
מחק