30.8.2022

מינימליסטית בקטנה - פרק ראשון


לתנועת ההאטה של עמית נויפלד התוודעתי לפני כמה שנים. הרעיונות השונים של התנועה מצאו חן בעיני והתחברתי מאד לרעיון של חיים מינימליסטים.  תפיסת העולם של חיים כאלה היא עמוקה מתייחסת לתחומים ולהיבטים שונים בחיים שלנו, למשל: צמצום הצריכה, שינוי הרגלים, פרידה מחפצים ולפעמים גם מאנשים.

בשלב ראשון החלטתי שאני רוצה להיפרד מחפצים מיותרים. בחיים הקודמים שלי, כשגרתי בבית גדול, היה בו הרבה מקום לאכסן וכשהילדים עזבו את הבית – כמות האכסון הלכה וגדלה. התחלתי מהארונות במטבח, משם עברתי למזווה ואחר כך לארונות בפינת האוכל ובסלון. היו לי גילויים שלא ציפיתי.  מצאתי קופסאות מלאות עוד מהימים שחזרנו מהשליחות (בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת) שטרם נפתחו, מתנות מכל מיני אירועים, מתנות שקניתי אבל לא יצא לי לתת, שימורים שפג תקפם ועוד ועוד ועוד. חוויית המיון עשתה אותי מאושרת. מראה הארונות המתרוקנים היה כל כך מעורר שהחלטתי לא לעצור בקומה הראשונה ולהמשיך לשאר חדרי הבית. ידעתי שגם שם יהיה מה לעשות בגלל שאני לא זוכרת את עצמי מחליפה "קיץ-חורף".  

הכנתי תכנית מסודרת כשבכל פעם אני ממיינת חדר אחר. את מה שהוצאתי, והוצאתי לא מעט, חילקתי לכל מי שרצה, נתתי בשמחה לחנויות יד שניה וגם פח הזבל קבל את חלקו.

הניקיון הזה היה בשבילי גם מעין טקס ניקיון רוחני. אהבתי את מראה הארונות הריקים ואת הסידור המרווח שבו אפשר לראות את מה יש בארון ולא צריך לחטט בערימות והחלטתי שככה אני רוצה להמשיך.

אנשים נוטים לחשוב שלהיות מינימליסטית זה אומר – לזרוק המון חפצים מיותרים מהבית. אבל מינימליזם הוא הרבה יותר מזה והוא לא רק זה. להיפטר מחפצים מיותרים זה סימפטום שמאחוריו עומדת תפיסת עולם עמוקה הרבה יותר. וככה מצאתי עצמי מתבוננת על ההתנהלות שלי בתחומים שונים. כשהגיעה השעה לעזוב את הבית כבר הייתי עמוק בתוך החשיבה הזו ולכן את ההחלטה על "לוקחת או משאירה", הקפדתי לעשות תוך שאני מנטרלת את הרגשות והסנטימנטים שפיתחתי עם השנים כלפי חפצים שונים..

למדתי שאם אני רוצה להתחיל לנהל את חיי בהתאם לתפיסת העולם הזו, הדבר הכי הגיוני הוא להיפרד מחפצים, מהרגלים מיותרים, ולפעמים אפילו מאנשים ולעשות דברים קצת אחרת. קבעתי לעצמי כמה עקרונות מהם אני לא זזה.

·      אין לי מלאי. אני קונה רק מה שאני יכולה לסחוב הביתה לבד מהאוטו, בפעם האחת. זה אומר 3-4 שקיות רב פעמיות, לא מלאות מדי.

·       אין לי מדיח. יש לי מעט כלים ולכן כולם צריכים להיות שטופים כי תמיד צריך אותם. אני משתדלת לא לצבור כלים בכיור ומשתדלת לשטוף אותם סמוך לזמן השימוש. ככה המטבח תמיד מסודר ונקי וגם הכלים תמיד מוכנים לשימוש.

·      צמצמתי מאד את כמות הספרים שיש לי. נפרדתי כל ספרי הבישול. כשאני מחפשת מתכון אני מוצאת אותו באינטרנט. עוד לא הסתגלתי לקריאה דיגיטלית אבל אני עובדת על זה.

·       אני לא קונה 3 ב-100. אני קונה רק מה שאני צריכה, גם זה אומר שמוצר אחד עולה יחסית יותר.

·      אני לא יוצאת לשופינג. אני לא מסתובבת בחנויות. אני הולכת לשם רק כשאני יודעת מה אני רוצה לקנות או כשיש לי מטרה מסויימת.

·      המשותף לכל אלה הוא שאני מכניסה הביתה רק דברים שאני חושבת שהם ממש נחוצים או שאהבתי מאד.

המינימליזם משפיע עלי בדרכים נוספות אחרות. אני מבשלת אחרת. מארחת אחרת וגם לומדת להגיד לא. למדתי להעריך את הזמן שלי אחרת למדתי להיפרד מעבודות שתפסו בעלות על הזמן שלי באופן מוגזם, ולבחור במקומן עבודות שמאפשרות לי לעשות גם את הדברים החשובים באמת – לכתוב, לקרוא, ללכת, לנשום..

בחודש שיתחיל עוד מעט אני מתכוונת להשתתף במשחק MinsGame#  שבו בכל יום בחודש נפרדים ממספר חפצים לפי התאריך, מחפץ אחד ב-1 בדצמבר ועד 31 חפצים ב-31 בחודש. יהיה מעניין...

10 תגובות:

  1. וואו... ממש מעניין ועוד יותר- מאתגר! כאחת שהשתלטה על כל ארון שמתפנה בבית אני מוצאת את עצמי מהרהרת לא פעם על החוויה שבלהיפטר מחפצים ומבגדים (לא אנשים!) ומיד מעבירה הלאה את המחשבה כי יש מקום... כי אולי פעם אצטער על כך... כי אני אוהבת את מה שיש (גם אם לא עושה בזה שימוש)... אז להיפטר מ-31 חפצים ביום אחד??? אפשר שזה יהיה קופסה מלאה בצבעים? אז בהצלחה לך באתגר ו... כרגיל הכתיבה שלך שסוחפת וכל כך קולחת... הנאה צרופה!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה בהחלט מאתגר.. אבל חוויית הפינוי וההתרוקנות היא חוויה טובה, יחד עם כל הקושי להפרד ולזרוק..
      לגבי ההשתתפות במשחק. לקחתי את זה ברצינות ואני עוברת מגירה מגירה. אין לך מושג אילו לגילויים נחשפתי. למשל מי צריך יותר מ-30 חזיות? עד כה אני עומדת בהתחייבות שלי אכתוב על החוויות שלי בהמשך..

      מחק
  2. וואו איזה יופי. אני לגמרי בעד האטה - האטת קצב החיים, האטת קצב האכילה וגם אגירת חפצים זה נושא על הכוונת. אמנם אני מאלה שמידי זמן מה משתלטים על חדר או ארון או אפילו מגירה - ומשליכים / מוסרים את המיותר. אבל זו באמת עבודה מתמשכת יותר. אני לא יכולה לומר שאני לגמרי מינימליסטית עדיין. עובדת על זה.
    קניות של בגדים וכדומה אני ממש לא אוהבת אז ללא אידיאולוגיה - מאז ומתמיד אני ממעטת בקניות ואם כבר הולכת אז מייד לחנות שבה אמור להימצא הפריט שאותו אני צריכה / רוצה. אגב מאז הזמינות של הרכישה המקוונת (לא לגבי בגדים....בדרך כלל) אז זה השתפר עוד יותר. אפילו לא יוצאת מהבית. זקוקה למשהו? מזמינה אותו ורק אותו.
    אבל כל נושא ההאטה ממש מדבר אלי.
    לאחרונה התחילו לדבר בחו"ל על ההתפטרות השקטה - עובדים שהפסיקו לעבוד ולהיענות למעביד שלהם מחוץ לשעות העבודה. זה מאד מסקרן אותי ואני עוקבת אחר התופעה....האם תתפוס? האם תשנה את המירוץ המטורף שהתחיל לפני כמה עשורים והשתלט לגמרי לפחות על ארה"ב וישראל?

    השבמחק
    תשובות
    1. נשמע שאת בדרך הנכונה להיות מינימליסטית. הקניות באינטרנט מאפשרות לקנות רק מה שצריך מבלי להתפתות, כפי שקורה כשהולכים לחנויות..
      לגבי עניין שעות העבודה, פה נראה לי שחצינו את הקווים האדומים של "זמן בית וזמן עבודה"
      קראתי מאמר שעובדים שלא מפעילים את סימן ה-V הכחול בווטסאפ (הסימן שקראת את ההודעה) - מפוטרים. הבוס דורש לדעת שקראת את הודעתו. ולא משנה באיזו שעה של היום מדובר

      מחק
  3. אני איתך בגישה הזאת. הנפש נקייה מן הפיתויים, האגירה הלא הגיונית. מה שחשוב ביותר הוא היחס לזולת. ליהנות מן המפגש עם אדם מוכר או לא מוכר, לשוחח שיחה קלה (סמולטוק), להפרד ולראות אם יהיה המשך. אם לא - מה טוב. אם כן - מה טוב (יותר). להנות מספר טוב ולהעביר אותו הלאה - גם זו חוויה מעצימה.
    כל הכבוד לך יהודית שכתבת את מה שכתבת. הקריאה בבלוג שלך מעוררת רעיונות ויצירה.
    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. ממש ככה.. תודה דיצה (אנחנו צריכות להפגש)
      יש הרבה הנאות בחיים ואחת מהן היא היכולת להפרד מחפצים
      יש הרבה תענוג במיון, במדפים המתרוקנים וגם בידיעה שמיוה אחר יהיה ממה שאת כבר לא זקוקה לו

      מחק
  4. נשמע מעניין מאוד. בנערותי חשבתי שאגור בחדר אחד, זהו. אבל תוכניותיי לא התגשמו, אני חי בשלושה חדרים עם עוד אדם אחד. המקום היחיד בו אני מסרב להיות מינימליסט [עבור הקפיטליסט והפוסטקפיטליסט, המינימליסט הוא "סתם" קמצן] זה עם התכשיטים שלי. אבל גם שם אני אוהב לשלוט בדחפים הצרכניים שלי :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. זה בסדר גמור להחליט שיש מקומות שבהם אפשר "להתפרע" ולא להיות מינימליסט
      אבל אני מאמינה באיזון, במיוחד כשחיים עם אדם נוסף.

      מחק
  5. הכל מאוד הגיוני... אני קצת מקנא בך על היכולת הזאת. אני אוגר תמיד. רק לשופינג אני לא יוצא...
    בהצלחה!

    השבמחק
    תשובות
    1. זה לא קל אבל יש בזה משהו מאד תרפויטי... כי כבר נוכחתי לדעת שאני לא באמת צריכה את כל החפצים שיש לי בבית..אז למה לא להפרד באהבה?

      מחק

קריעות

כבר עברו שלוש שנים. בעצם הניסוח הנכון הוא שעברו רק שלוש שנים. התקופה הזו מעוררת בי מחשבה ורגש על הקריעות בחיי. קריעות מכל ההרגלים ומכל מה ש...