26.3.2021

הכל אפשרי

https://images.app.goo.gl/oW89FHU6DihdbtRn6 מתוך points of you

החג המתקרב מציף אצלי בפנים את כל הזיכרונות: ליל הסדר האחרון שחגגנו ביחד, הדברים שכתבתי לכולם בחג האחרון שלנו ושאיכשהו לא מצאנו את הרגע המתאים לקרוא אותם. התמונות של הבית שהתחלנו לפרק אחרי ליל הסדר, הידיעה שמה שהיה לא ישוב להיות עוד. 

תקופת החגים היא תקופה מטלטלת מאד עבורי.

בחודשים האלה ששינו את החיים של כולנו, אני מתבוננת בהתמקמות של כל אחד במציאות חייו החדשה ומבינה שזה הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי. אני מדמה אותנו לקוץ שפרח והתייבש בסוף הקיץ, והגיע הרגע בו כל הזרעונים מחכים לרוח חזקה שתנשוב ותפיץ אותם לכל עבר.. זה מה שקרה לנו פוו..ווו..ווו... אחד ארוך וכולנו עפנו לאלף כיוונים וכל מה שקשר אותנו ביחד קודם פשוט התפוגג... חסר לנו המשהו הזה, המחבר, שאסף אותנו ביחד כל השנים.. דברים שחשבתי שישארו איתנו תמיד – נעלמו. אני רואה איך כל מה שעמלתי עליו במשך שנים, מתמסמס והולך. אולי זה זמני ואולי לא. לכי תדעי.. קשה לי לראות את זה. אני מבינה שכל אחד מאתנו זקוק לזמן שלו כדי להתמקם מחדש במציאות המשפחתית החדשה שלו.

במשך שנים חשבתי שהמשפחה היא במקום הראשון. רציתי שהמשפחה שגידלתי תהיה המשך לזו שממנה באתי. הורי, ניצולי השואה, שלא היתה להם משפחה הצליחו לבנות להם משפחה קטנה וחמה במקום זו שנעלמה. השנים האחרונות מגלות לי שזה לא כמו שרציתי שיהיה. עם כל הקושי, למדתי לקבל את זה שמה שחשוב לי כנראה פחות חשוב לאחרים. אני עדיין מקווה שיום אחד זה ישתנה..

*********

ביומיום אני משתדלת להביט במתרחש במשקפיים ורודים. טוב.. לא ורודים ממש, משהו כמו ורוד כהה כזה שמאפשר לראות את הדברים בראיה חיובית. אבל כשהחגים מתקרבים, הכל מתערבב... הוורוד הכהה נעשה כהה עד מאד ואני ממש מתקשה לראות את הדברים בצבע אופטימי יותר. אני רואה את מה שלא טוב, מה שלא עובד והדברים שמרגיזים אותו נעשים עוד מרגיזים.

אני יודעת שאני רואה את העולם באופן צר למדי, כי במציאות לא הכול רע. יש הרבה דברים טובים, גם אם הוא קטנים. אבל כרגע אני לא מצליחה להבחין בהם ולהגיד לעצמי מה כן טוב בתקופה שחלפה והיום, בגלל הלכלוך שעל העדשות.. מה שקל לי ביומיום נעשה קשה יותר בתקופת החגים..

יש הרבה דברים קטנים וגדולים, בחיים שלי, שאני יכולה להעריך ולהכיר עליהם תודה. בימים שאני חשה קושי אני עושה את זה באופן קצת מלאכותי. אני מאלצת את עצמי לכתוב בכל יום חמישה דברים טובים שקרו לי היום. אני כותבת על כאלה שהסבו לי אושר. אני כותבת על ההנאות הקטנות שלי: ההתפנקות במיטה לפני שאני קמה, קפה של בוקר על המרפסת, ציוץ הציפורים בחוץ, התותים שצמחו בעציץ, ההליכה בשש בבוקר עם חברתי חנה. העצירה הזאת, כדי להעריך את הטוב שכבר נמצא ממש מתחת לאף שלי, מלמדת אותי על היכולת שלי להיות מאושרת.

כל מה שנדרש ממני זה רק כמה דקות של מאמץ, לשאול את השאלה הנכונה "מה היה טוב היום?", ולחפש את הדברים הטובים שקרו. הדבר הקטן הזה גורם לי להיות נמרצת יותר ואופטימית קצת יותר. ואז אני שמה לב לכל הדברים שחלפו סתם כך מבלי שייחסתי להם חשיבות כלשהי. אני מרגישה שקורים לא מעט דברים טובים בחיים שלי רק כשניקיתי קצת את המשקפיים כדי שאוכל לראות..

החיים שלי מורכבים מהרבה דברים טובים שיש בהם יופי והתלהבות וצחוק. אבל כשאני במצב רוח לא טוב, קשה לראות את זה מבעד למשקפים הכהים שיש לי על העיניים. הדברים הטובים מגיחים לרגע ונעלמים ואני נשארת עם מה שמרגיז, עם הדאגות ועם האנשים שאכזבו אותי. ולכן אני משתדלת לפנות לעצמי זמן להתרפק, לפחות לכמה רגעים, על כל מה ש"כן". ולהגיד לעצמי שתמיד תמיד יש משהו טוב אחד לפחות. וכשאני מחליפה את המשקפים או מנקה את העדשות המלוכלכות, אני מצליחה לראות את זה.


12 תגובות:

  1. תקופת החגים היא קשה לרבים, ואצלך החג הזה מתקשר כפי הנראה גם לאירועים קשים ספציפיים שהשפיעו על חייך באופן משמעותי. אז זה יופי שאת מתעכבת, גם באופן מאולץ, בכל יום כדי לנבור בקיטבג הזה ששמו "החיים שלך" כדי לחפש וגם למצוא מה היה טוב ביום הזה, ולהזכיר לעצמך להוקיר ולחייך ולהעריך את הטוב. אבל זה גם לגמרי לגמרי בסדר ואפילו מאד חשוב, בעיני, כאשר התחושות הקשות עולות בגוף והמחשבות הכואבות מציפות את הראש ומעכירות את הרגש - להתמסר לזה קצת. לאפשר לזה להציף. להסכים לחוש את הקשה ואת הכואב. לשהות בתוך זה. גם זה חלק ממך. גם זה חלק מהמציאות. ניסיונות הדיפה או לחימה או התעלמות מניסיוני רק מעצימות את הקושי, את הכאב - וגורמות סבל. וכאן אני עושה הבחנה מאד ברורה בין כאב לבין סבל. כאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. סבל הוא מה שקורה כאשר לא מתמודדים עם הכאב באופן שמאפשר לו להיות ואז להיחלש ואז להתפוגג בהדרגה. סבל הוא ההתעקשות לחיות בתוך הפער הזה שבין מה שיש לבין מה שהיית רוצה שיהיה. זה בסדר להתאכזב מאנשים ומנסיבות, זה בסדר לכאוב ולכעוס. וככל שתאפשרי לעצמך בתקופות כאלה - כמו החג הממשמש ובא - להתמסר קצת לכאב הזה, לאכזבה, לכעס....לשהות בתוך זה קצת....שעה, יום, כמה ימים....כמה שצריך - כך תעברי דרך זה, ותצאי מהצד השני במצב קצת יותר טוב. קצת יותר חסון, מבחינה רגשית. כך כאשר תחטטי בקיטבג הזה של יומך, של חייך, תשמחי קצת יותר עם כל דבר טוב ומהנה ומשמח שתמצאי שם. ואז זה ירגיש פחות מאולץ.
    מאחלת לך חג שמח ורגוע ומהנה ושתפגשי את אותם אנשים שאוהבים אותך ושאת אוהבת, ותראי את הדברים היפים וגם הכואבים בחיוך מפויס. חג שמח יהודית יקרה

    השבמחק
    תשובות
    1. אמפי יקרה,
      החגים כמו החגים יש להם נטייה להעצים הכל, גם את מה שיש וגם את מה שאין.
      בראיה לאחור אני יכולה לראות את שני התהליכים שעברו עלי.
      הראשון היה השינוי הפיזי שהיה ממוקד ועוצמתי ושהתוצאה שלו היתה שכל הסערות נרגעו, נכנסתי למסלול של שגרה טובה והסתכלות קדימה. התהליך השני, הרגשי, שהיה שם כל הזמן, המתין לזמן שלו ואז באה הקורונה והכניסה הכל להקפאה עמוקה. כל התהליכים נעצרו והתחושה שהכל הסתדר הפכה לעובדה. יאללה, החיים ממשיכים..
      אבל מסתבר שהמציאות מתנהלת בהגיון אחר וכל התהליכים שלא גמרתי לעבד היו שם כל הזמן, מחכים לרגע המתאים לצוץ ולהגיד "אנחנו כאן".
      ואז אני נתקלת בחוסר הבנה. כי כלפי חוץ כבר הכל היה בסדר, אז מה נזכרתי פתאום?
      אבל אני לא יכולה להתעלם מהכאב שעולה בי, מהקשיים הרבים שהמציאות החדשה מציבה בפני כל אחד מאיתנו. אנחנו נוגעים היום במקומות שלא נגענו בהם אף פעם. וזה כואב. כואב מאד.
      אני מקווה שאחרי החושך הזה תבוא ההתבהרות ובדרכה שלה, היא תהיה טובה ומיטיבה עם כל אחד מאתנו. נוצרו בה הזדמנויות חדשות והן מביאות עימן תקווה.
      שיהיה לך חג שמח ותודה על שאת כאן

      מחק
  2. שולחת לך חיבוק גדול!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה זהבה
      מקווה שבקרוב נוכל לחזור לחיבוקים של ממש

      מחק
  3. חג שמח ♥ אביב הוא עת להחלטות ולשינויים, אך גם ל-לא להחליט. משהו באוויר עם כמויות הפרומונים או יצירת חיים חדשים גורם גם לנו לשינויים ולבדיקות מחדש. הרבה אהבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. האביב מעורר אצלי תחושות מעורבות,
      יש הרבה שמחה והנאה מכל מה שמתחדש
      בצד ההרגשה שכל מה שהיה רדום - מתעורר לחיים, ובכלל זה דברים שלא התמודדתי איתם עד כה ואיתם גם הכאב
      תודה על החיבוק
      חג שמח לך

      מחק
  4. אח יהודית יקרה,
    אני כל כך מבינה אותך ומזדהה עם הקשיים שהביא המהפך בחייך. אני זוכרת אותם בכאב ובאהבה. הכאב על האובדן של מה שיכול היה להיות ובאהבה על מה שהיה, ולתחושות הרוגע והשלווה שהביא עימו.
    אני גם מכירה את העוצמות והאומץ שבך. אין קושי שלא תוכלי לעמוד בו. לא סתם "מלכת המדבר" או מחברת פלגים במכונית להתניעה מחדש.
    האביב הוא תקופה טובה ומבורכת לחבר את הפלגים מחדש.
    חיבוק חם,
    חג שמח ובריאות טובה

    השבמחק
    תשובות
    1. אח דיצה דיצה...
      אני מניחה שממרחק הזמן הדברים נראים אחרת.. הכאב על מה שאבד מתעמעם והמציאות החדשה מקבלת פרופרוציות יותר נכונות..,
      לחבר פלגים באוטו זה קל. לחבר את הנפש ולמצוא בתוכה את השלווה והרוגע - זה כנראה יותר קשה
      אבל אני אופטימית ויודעת שזה אפשרי
      חיבוק חם בחזרה
      חג שמח לכם ואני מקווה שנוכל להפגש אחרי שוך הקורונה ..

      מחק
  5. אני חושבת שהתא המשפחתי משתנה ברגע שהילדים גדלים ומתחתנים. ואז חגים נחגגים כל פעם אצל מישהו אחר (פעם אצל ההורים שלה, פעם אצל ההורים שלו).
    אני גם בוחרת לראות בחגים את החיובי
    הרי הייתי יכולה להתבוסס בכך שאני רווקה (לא נשואה, בלי בנזוג, ובלי ילדים) ואני לא עוסקת בזה.
    למזלי במשפחה שלי לא שואלים על זה ולא מחטטים בזה.

    חג שמח!

    השבמחק
    תשובות
    1. יפה לשמוע שבמשפחה שלך מקבלים כל אחד לפי מי שהוא ולא הופכים את זה לסדרת שאלות מציקות..
      כשיש אווירה מקבלת ומכילה במשפחה אז מאפשר להרגיש טוב ואז גם נהנים מן המפגשים

      מחק
  6. "מה היה טוב היום?" איזו שאלה משמעותית וחשובה, כמה טוב שאת מצליחה להתמיד. אני זוכרת שזה היה תרגיל באיזו תקופת לימודים ואחר כך שוב באיזה קורס אבל לא הצלחתי להתמיד מעבר לשם...
    וכן, היא בעיקר טובה כשאנחנו יותר שפופים. אני מניחה שהכרת את הספר "פוליאנה"....הוא מלווה אותי בזמנים של מדרונות. מה פוליאנה היתה אומרת?))
    מקווה שזו רק תקופה והנה עם האביב משהו יתנקה וישתנה לטובה.
    שבוע טוב

    השבמחק
  7. מזל טוב לכל הצופים ברשת, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי איזבלה איתן, אני בת 40 מישראל. התחתנתי בגיל 31 יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנה של נישואי התנהגות של בעלי הפכה כל כך מוזרה ואני לא ממש מבין מה קורה, הוא ארז מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהב אותו אני אף פעם לא חולם לאבד אותו, אני מנסה בכל כוחי לוודא שבעלי חוזר אלי אבל הכל בלי עזרה, אני בוכה ובוכה מחפש עזרה, דיברתי על זה עם משפחתו אבל לא קיבלתי תשובה. אז החברה הכי טובה שלי אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אלאבה, היא אמרה לי שהוא אדם מאוד גדול וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין שום קשר שקשור לנושאי אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא אמרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים ב להחזיר את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנע, יצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, dralaba3000@gmail.com או עם הוואטסאפ שלו בטלפון +2349071995123. אני מסביר לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריך לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי ואני, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור אלי ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתע, זה כל כך מדהים. לאלוקים תפארת היחסים שלנו קרובה מאוד ושנינו חיים באושר. אם אתה נתקל בבעיה דומה, פנה אליו עכשיו וקבל את הבעיה שלך נפתרת אחת ולתמיד. אני גם עד חי

    השבמחק

שתים

לקוח מתוך האתר של amigo surfski היום זה יום השנה השני של החיים החדשים שלי. מוקדם בבוקר הגעתי לחוף מכמורת לחתירה בקיאק. סתו מקדם את פני בשמחה...