19.6.2020

ספור על יונה אחת שנפלה בשבי


יונה בשבי
בבוקר התעוררתי לקול רעשים מוזרים שעלו מכיוון מרפסת השירות. בדרך כלל הבוקר כאן הוא שקט ולכן הרעש הזה סקרן אותי מאד. הצצתי למרפסת השירות, ולהפתעתי גיליתי בתוכה יונה אחת לכודה במרפסת מבלי יכולת לחלץ את עצמה. רחבת מרפסת השירות עטופה ברשת ניילון שקופה כדי למנוע כניסת צפורים. היונה ניסתה לפרוץ את הרשת שוב ושוב כדי לצאת החוצה אך ללא הצלחה. בכל פעם היא עפה בעוצמה לרשת, נחבטה בה ונפלה למטה. דקות ארוכות עמדתי מתבוננת בניסיונות הכושלים שלה להחלץ ללא הצלחה, זה היה מראה קורע לב.

היונים קנו להן חזקה על המקום במשך שנים רבות. המרפסת שמצאתי היתה מלאה בכמויות אדירות של גללי יונים ושרידים של מקומות לקינון וגם לא מעט שרידי גוויות של יונים שנפחו שם את נשימתן. מבחינתן זה היה בית. מתקן הכביסה היה מטונף ולא יכולתי לשים שם עציצים כי היונים מיד הבהירו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שזה השטח שלהן. הן פשוט חרבנו על כל מה ששמתי שם. הדילמה היתה אני או הן. אני החלטתי שאני רוצה בחזרה את המקום הזה בחזרה ומיד הצהרתי שזה עומד להשתנות.

כשנכנסתי לדירה סקרתי מה עשו השכנים שלי מסביב והחלטתי לעטוף את המרפסת ברשת ניילון שקופה. ביום שכיסיתי את המרפסת, השתנו תנאי החיים שלהן. בבת אחת הן מצאו עצמן מודרות מן המקום שהיה להן בית במשך שנים רבות.

זה לא עבר בשקט. מדי ערב הן חגו מסביב בצווחות. חלקן אף התיישבו במחאה על דופן המעקה שהיה מחוץ לרשת. אבל להכנס פנימה לא יכלו. זה היה קצת עצוב אבל הנחתי שעם הזמן הן יתרגלו ובודאי ימצאו להן מקומות חדשים לקנן בם.

זה מה שחשבתי, עד לבוקר הזה שבו מצאתי את היונה הלכודה בתוך המרפסת, מנסה לצאת החוצה ללא הצלחה.

שעה ארוכה התבוננתי בה. היא לא הפסיקה לנסות לפרוץ את הרשת. בכל פעם יצאה למעוף חדש, נחבטה ונפלה לרצפה. לפעמים הסתבכה ברשת ונלכדה בתוכה וכבר חשבתי שלא תצליח להשתחרר ממנה אבל להפתעתי היא הצליחה ושוב חזרה לעמוד על שתי רגליה במרכז הרחבה. עוד ניסיון לא מוצלח, הפעם בזוית אחרת ושוב נפילה על הרצפה. וכך שוב ושוב ושוב במשך דקות ארוכות.

סקרתי את הרשת העוטפת את המרפסת. היו בה כמה פתחים שאפשר לצאת החוצה דרכם, אבל היונה נראתה לי לחוצה מדי כדי לעצור רגע ולחשב את צעדיה או את מעופה בהיגיון. אולי לחשוב בהגיון זה לא הצד החזק של היונים..

ריחמתי על הציפור אבל הייתי אובדת עצות. שלחתי סמס לאיציק וספרתי לו על היונה. חשבתי שאולי הוא יוכל לבוא לחלץ אותה אבל הוא לא היה זמין. כדי לחלץ אותה הייתי צריכה לרדת למרפסת ולהסיט את הרשת. הבעיה היא שזו מרפסת נמוכה וצריך סולם גבוה ולא היה לי סולם שכזה. לא היה לי זמן לארגן סולם גבוה על הבוקר. בלית ברירה השארתי ליונה מים במיכל קטן וזרקתי לה פרוסת לחם, אולי תרצה לאכול משהו במשך היום, ומיהרתי לצאת לדרכי.

בנסיעה בדרך ניסיתי לחשוב על אפשרויות אחרות לחלץ אותה. אחר כך תהיתי באיזה מצב אמצא אותה כשאחזור הביתה אחר הצהרים. אחר כך שכחתי ממנה לגמרי.

אחר הצהרים כשנכנסתי הביתה היה שקט מכיוון המרפסת. פסעתי במהירות לכיוון המרפסת תוהה מה אמצא שם. להפתעתי מצאתי אותה עומדת על שתי רגליה במרכז הרחבה, ממש כמו במצב שבו השארתי אותה בבוקר. נשמתי לרווחה כשראיתי שהיא בחיים. פרוסת הלחם נשארה באותו מצב כפי שהנחתי אותה בבוקר. כשראתה אותי פצחה בעוד ניסיון להבקיע את הרשת ואחר כך עוד ניסיון ושוב ללא הצלחה.

צלצלתי לאיציק שהבטיח לבוא מהר. איציק בא בלי סולם אבל מכיוון שהוא יותר גבוה ממני הוא אמר שהוא יוכל לרדת בקלות למרפסת ולהסיט את הרשת. ברגע האחרון הגינו רעיון לשחרר אותה דרך הבית. כלומר, שתעוף לתוך הבית פנימה ותצא דרך החלון הגדול בסלון. קיוויתי שהיא תבין מה אנחנו מצפים ממנה וכל זה מבלי שתשאיר את חותמה על הסביבה. סגרתי את כל הדלתות בבית ופתחתי לרווחה את החלון למרפסת.
היונה שבכלל לא ניכר עליה שעבר עליה יום של מאמץ לא פשוט, התאפסה על עצמה, עפה לסלון ומשם ישר החוצה. פעמיים חגה מסביב לבית ונעלמה.

שעה ארוכה עמדנו במרפסת מסתכלים אל שום מקום, קצת בהלם מהמהירות שבה הכל הסתיים. 

6 תגובות:

  1. סיפור עצוב. אגב יונים הן ציפורים שבויתו על ידי בני האדם, מלוות בני אדם שנים רבות, משמשות כיום כמזון ומגודלות להיות מזון. כמו-כן יש המגדלים אותן לצרכי תחביב, תחרויות.. ולדעתי אינן שונות בקשר בינן לבין בני אדם משאר החיות שבויתו, וחלקן "נזנחו" מעט - כמו חתול הרחוב. ישנו ספר פנטזיה נפלא, קוסם היונים, מייגן לינדהןלם, המספר על קוסם המגן על עיר מסוימת באמצעות הפעלת היונים. https://tinyurl.com/yd9pnr8n

    השבמחק
    תשובות
    1. שמחתי שהספור נגמר ככה, כי עם כל חוסר החיבה שלי ליונים, לא התכוונתי שהרשת הזו תהווה מלכודת מוות עבורם.
      ברמה האישית אני מתקשה לחבב אותן, מן הטעם הפשוט שהן מלכלכות כל דבר שנמצא בקרבתן. וכשמדובר בהרבה יונים, כפי שיש בסביבה שלי, זה ממש מטרד.
      לא ידעתי את כל מה שכתבת כאן על היונים. זה מאד מעניין. וגם לא הכרתי את הספר שהזכרת והוא נשמע נפלא, כפי שכתבת. אחפש בספריה שלנו.

      מחק
  2. אהבתי את החמלה שלך כלפי היונה, וטוב שמצאתם פתרון יצירתי לעזור לה להשתחרר לחופשי

    השבמחק
    תשובות
    1. זה לא היה קל בכלל. בשלב כלשהו חשבתי שגורלה נגזר למות שם.
      לא התכוונתי שהרשת הזו תהווה מלכודת מוות ליונים.
      אני מקווה שהיא וחברותיה למדו לקח...

      מחק
  3. איזה מזל שזה הסתיים בסוף בצורה כזאת
    להורים שלי יש מרפסת שבחורף הם סוגרים אותה (עם סוג של סכך) ונכנסו לשם פעם 2 ציפורים
    תוך שניות הגיעו חתולי השכונה בניסיון לתפוס אותן
    אמא שלי שריחמה עליהן, קראה לשכן שעזר להן לצאת החוצה (במקום להפוך לארוחה לחתולים).
    הקטע המצחיק שיש שם דלת שהיא פתוחה (שמשם הן נכנסו) אבל לא... למה לעוף לדלת כדי לצאת החוצה?

    השבמחק
    תשובות
    1. המרפסות האלה הן סוג של מלכודת מוות. מי שנכנס - לבד כבר לא יוכל לצאת.
      זה עצוב אבל בסוף זה עניין של למי ששייכת המרפסת. אם היונים שם - אז אני מוגבלת: אי אפשר לתלות כביסה, אי אפשר לפתוח את התריסים.
      קשה לי לוותר על זה לטובת רווחת היונים, מצער ככל שיהיה...

      מחק

אני רוצה תמיד עיניים

  כתב הרב עדין שטיינזלץ: "שנה חדשה היא פתח חדש, שער הנפתח לעולם שונה מזה של שנה שעברה. שנה חדשה היא תקווה חדשה, אפשרות למציאות אחרת. אי...