8.5.2019

מה עשיתי בשביל המדינה?

כששואלים אותי מה עשית בשביל המדינה יש לי רשימה ארוכה: ילדתי 3 ילדים, כולנו שרתנו בצבא, אני משלמת מיסים, הלכתי להתיישב בגליל, הייתי חלק ממערכת החינוך, בתפקידים שונים, במשך שנים רבות. מי צריך יותר? ובכל זאת אני רוצה לספר על משהו קצת יותר ייחודי..

לפני לא מעט שנים נסענו לשליחות בשגרירות ישראל בבון, גרמניה, עם שלושה ילדים וכלבה. הגדולים כבר למדו בחינוך העל יסודי. האמצעית עלתה לכיתה ח' והבכור לכיתה י'. מיד עם נחיתתנו, רשמנו אותם לבית הספר האמריקאי בבון, שם למדו כל ילדי השגרירות. אני הייתי עסוקה בשאלות, מה עם הבגרות ועם איזו תעודה ילכו לאוניברסיטה, כי הרי ידוע לכל שבבית ספר תיכון אמריקאי לא עושים בגרות. בבירור לעומק התברר לי בבית הספר הזה קיימת תכנית בגרות חיצונית שנקראת IB. תעודת ה-IB מאפשרת להתקבל ללימודים גבוהים לאחר שעומדים בבחינות חיצוניות במספר מקצועות. בתכנית לומדים מקצועות חובה ובחירה. במסגרת הבחירה, אפשר להבחן גם בעברית. כשהבנתי את השיטה - נרגעתי.
בכיתה יא' רשמנו את הבכור לתכנית והכל נראה מבטיח. לאחר חופשת החורף נודע לנו שהמורה לעברית הלכה בעקבות האהבה ועברה באופן בלתי צפוי לעיר אחרת. בבית הספר הודיעו לילדים שאין אפשרות להמשיך בעברית כאחד ממקצועות הבחינה. הוצעו להם אופציות אחרות אבל אף אחת מהן לא היתה אטרקטיבית כמו העברית שנחשבה לבחינה קלה ובדרך כלל מקבלים בה ציונים גבוהים. כולם נכנסו ללחץ והתחילו לחפש מורה מחליפה. קבוצת תלמידי ה-יב' היתה בלחץ גדול. הם נמצאו שבועות ספורים לפני הבחינה ולא היה מי שילמד אותם. מישהו מהם שמע שבארץ הייתי מורה בתיכון ופנו אלי לבדוק אם אהיה מוכנה לקחת על עצמי את המשימה הזו. ואני, שכל מה שהיה איכפת לי באותו רגע זה שלילד שלי תהיה תעודת בגרות, וכבר ראיתי אותו נאבק בקשיים של ללמוד מקצועות לא מוכרים באנגלית, אמרתי שברור שכן.
כשהשבתי בחיוב, לא ידעתי מה אני לוקחת על עצמי. הכותרת "עברית" טמנה בחובה דרך פתלתלה של ללמוד מה זו תכנית ה-IB (International Baccalaureate) להבין את הדרישות, האפשרויות הקיימות, תכנית הלימודים, חומר הלימודים, מבנה הבחינה ובקיצור - מה צריך ללמד, כל זה בזמן ממש קצר בגלל תלמידי יב' שמועד הבחינה שלהם היה כבר ממש ממש קרוב.
הבעיה השניה היתה קבוצת כיתה יא' שהילד שלי היה חלק ממנה. אף פעם לא חשבתי שזה רעיון טוב ללמד את הילד הפרטי שלך והוא הוכיח לי שאני צודקת. הוא וחבריו עשו לי סדרת חינוך רצינית. ואני שהייתי מגיעה אליהם אחרי יום עבודה בשגרירות נאבקתי בחבורת שובבים לא קטנה, כשהבן שלך בראשם.
איכשהו בסוף הדברים הסתדרו. כיתה יב' סיימה את לימודיה בהצלחה וניגשה לבחינות, ומנהל בית הספר ביקש ממני לקחת על עצמי את הוראת העברית לילדי השליחים. וכך, עד לסיום השליחות הפכתי להיות המורה לעברית בבית הספר התיכון האמריקאי בבון, בנוסף על עבודתי בשגרירות.
אבל כאן לא נגמר הסיפור. גרמניה כידוע היא מדינה קטנה והשליחים המפוזרים ברחבי המדינה נפגשים מעת לעת ומחליפים ביניהם רשמים, כשהמכנה המשותף הוא מה עושים עם תעודת הבגרות של הילדים. וכך יצא שמי למרחקים כמורה לעברית המכינה לבגרות ב-IB והתחלתי לקבל בקשות מכל רחבי גרמניה ללמד ילדי שליחים לבגרות בעברית. זרמו אלי בקשות מהפרויקטים של חיל הים במספנות קיל, והמבורג, מהנספחות המסחרית במינכן, משליחי קק"ל ועוד. כל מי שהיו לו ילדים בגיל תיכון וידע על האופציה של היבחנות בעברית במסגרת זו, פנה אלי. ואחרי שאמרתי כן להורים של חברים שלנו ממינכן כבר לא יכולתי לסרב לאחרים. רק ששוב, כשאמרתי כן לא ידעתי בדיוק לאיזו הרפתקה אני נכנסת.
כשנכנסתי לעומק העניין התברר לי שכל שפה נלמדת ב-2 רמות: כשפה ראשונה (שפת אם) ושפה שניה (עולים חדשים). תכנית הלימודים בעברית כשפה ראשונה – דומה מאד בהיקפה למה שנדרש בבחינת הבגרות בספרות בישראל. שפה שניה לעומתה היא בשביל מי שרכש את יסודות השפה ויודע לקרוא ולכתוב ברמה בסיסית. בבון נלמדה עברית כשפה שניה ולכן הבחינה היתה קלה מאד. בשאר בתי הספר ברחבי גרמניה למדו ברמה של שפת אם.
ושוב הייתי צריכה לשבת וללמוד את הנחיות התכנית, הסילבוס, דרישות החובה והבחירה, מבנה הבחינה ועוד. זה היה הרבה יותר מורכב וקשה, הייתי צריכה ללמוד לא מעט ונזקקתי להרבה חומרי הוראה שלא היו בנמצא אצלי ושכבו עמוק בארגזים שסגרתי באחד מחדרי הבית. היתה הרבה התארגנות כולל נסיעה לארץ לחטט בארגזים..
התקופה היא לפני עידן המחשב והאינטרנט. רוב הזמן לא פגשתי את הילדים מרחבי גרמניה, בפועל. רק דיברנו בטלפון והכרנו, כשהסברתי להם את שיטת ההוראה ויצאנו לדרך. זו היתה הוראה מרחוק באמצעות הטלפון, הדואר והפקס. כל סוף שבוע שלחתי משימות עם לו"ז והם היו צריכים לשלוח אלי את השיעורים שהכינו. הייתי מתקנת ומחזירה וכו' וכו' ..
אחת לכמה חודשים הם היו באים אלי לסוף שבוע בון-מרתון. כולם היו מתקבצים בביתי לשישי-שבת-ראשון כדי ללמוד ספרות, חיבור, לשון וכו'. כל זה הצריך התארגנות מיוחדת. חוצמזה שהייתי צריכה ללמוד ולהכין את הכל מראש, היה צריך לדאוג לסידורי לינה (ההורים) והאכלה (אני) וגם להסיע מפה לשם. כל היום היינו לומדים ובערב החבר'ה היו יוצאים להכיר את ילדי השגרירות ולבלות איתם יחד עם הילדים הגדולים שלי. בנהזוג שהיה חוזר הביתה ממסעותיו ברחבי אירופה היה מוצא אצלו בבית מיני פנימייה. זה לא היה קל בכלל. הם קרעו את התחת וגם אני.. והיה גם הקטנצ'יק שהיה אז בן 3-4 והיה צריך לדאוג לו. סיפור..
אבל הסיפור הזה לא מסתיים כאן.
בעקבות עבודתי בבון פנו אלי מארגון ה-IB והציעו לי לשמש אחראית על תחום הדעת "עברית כשפה שניה". במשך שנים כתבתי להם בחינות בגרות ובדקתי בחינות של מי שלמד עברית ברמה זו. זה כלל בחינה בכתב ובחינה בע"פ. הבחינה בע"פ היתה מוקלטת על קלטת שמע (קסטה) ונשלחת אלי בדאר שליחים.
בכל חודש מאי הבית שלי היה מתמלא במעטפות של בחינות מרחבי העולם: מיפן, סין, הונג קונג, אוסטרליה ודרום אפריקה, מדרום אמריקה, מאנגליה, וממדינות שונות באירופה ואפילו ממזרח ירושלים, של תלמידים שלמדו עברית ברחבי העולם ונבחנו בכתב ובע"פ. במשך שבועות ארוכים הייתי מאזינה לתכנים המוקלטים שנשלחו אלי שבהם התלמידים ספרו לי על החיים שלהם, על התחביבים שלהם, מה הם שואפים להיות כשיהיו גדולים, ועל נושאים אחרים שעליהם בחרו לדבר, לפי הנחיות ה-IB (שאני הייתי שולחת...) וזה היה מרתק.
וככה מבלי שהתכוונתי, לקחתי חלק בהיבט אחד קטנטן של החייאת השפה העברית ברחבי העולם כיום ויכול להיות שבדרך כזו או אחרת יש לי חלק קטן בשימור השפה העברית והפצתה ברחבי העולם...

14 תגובות:

  1. האומץ שלך מרשים אותי כל פעם מחדש, לא פוחדת מאתגרים, מנסה, נאבקת ומצליחה בגדול!! כל הכבוד! אכן תרומה ציונית!

    השבמחק
    תשובות
    1. לא פעם המציאות היא שדוחפת אותך לעשות ורק אחר כך את מגלה שזה צמח למשהו הרבה יותר גדול ממה שהערכת מלכתחילה.
      במקרה הזה, פשוט היה לי אינטרס אישי שלילד תהיה תעודת בגרות..

      מחק

      מחק
  2. תודה על השיתוף הזה. מרשים ומרגש לשמוע "מה עשית בשביל מדינה", כמו שאומרים. בהחלט נראה לי שיש לך חלק נכבד בהיבט הפצת העברית בעולם..........מאחלת יום עצמאות שמח לך ולמשפחתך

    השבמחק
    תשובות
    1. זה קצת מצחיק, לא?
      כל "המפעל" הגדול הזה, צמח מאינטרס אישי שילד שלי תהיה תעודת בגרות כשהוא חוזר לארץ ושלא נשמע ממנו משפטים כמו ש"בגלל שיצאתם לשליחות"... (שכמצופה, שלא אחרו להגיע בנושאים אחרים)
      חג עצמאות שמח גם לך ולמשפחתך

      מחק
  3. שמחה שהייתי חלק מההחלטה שלך להמשיך בתוכנית גם מחוץ לבית הספר בבון ושמחה לקרוא שזה היה מרתק ומעניין! בהחלט תנאי הפנימייה המצויינים והבילויים בסופי השבוע בחיק משפחתך הם זיכרון מדהים ומהנה עד היום כשחושבת על זה, יותר מ20 שנה אחורה (לא יאמן). תמשיכי לכתוב ולהצליח, גם עקבתי בשקיקה אחרי סיפור מסעך בצפון קוריאה ומאוד התרשמתי. ד"ש לכולם. לפחות את רם יצא לי לפגוש לא מזמן בצירוף מקרים מפתיע ובנסיבות משמחות למדינת ישראל, נקווה לפגוש את כולכם.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, תודה על הפידבק כאן.
      למרות שאלו היו לימודים - זו היתה חוויה טובה גם בשבילי כמורה. אני זוכרת את זה מאד לטובה.
      מצד אחד הייתם מאד רציניים והשקעתם בלימודים ומצד שני - היתה חגיגה נחמדה בסופי שבוע האלה, במיוחד בשביל הילדים שלי ששימשו המארחים.
      וזה שהקשרים נשמרים כל כך הרבה שנים - רק מעיד יותר מכל על הצלחת הקונספט..

      מחק
  4. בהחלט, כולכם הייתם מארחים למופת!

    השבמחק
    תשובות
    1. ההורים שלך סמכו על זה שאתם בידיים טובות..

      מחק
  5. בהחלט הישג, ודווקא בגלל שהמניע שלך היה אישי זה כנראה הצליח. אם יוצאים לדרך בגלל אידיאלים נעלים, אבני הנגף שבדרך אולי היו מרפים את ידיך. וממש התלהבתי מהתלמיד/ה מאז שהגיב/ה כאן. מרשים מאוד.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא תמיד אנחנו מודעים לכך שמה שעשינו - זה הישג. ההסתכלות אחורה מאפשרת את הראיה הזו ואז, בלב פנימה, את מתמלאת גאווה על עצמך..
      באמת היה נחמד למצוא כאן את תגובתה.

      מחק
  6. אנונימי13.5.2019, 0:39

    היה כיף לחזור ולקרוא אותך!
    כל הכבוד על האתגר שלקחת על עצמך!
    הספקת כל כך הרבה בחיים. כל פעם אני מגלה עלייך משהו נוסף...
    מעניין לקרוא אותך כמו תמיד,
    בני :)

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף לפגוש אותך כאן שוב. (נרשמת לבלוג?)
      החיים של כולנו מעניינים, ולכולנו יש המון סיפורים
      אני פשוט כותבת את זה
      :)

      מחק
  7. איזה כיף שאת יכולה לציין באופן ברור את התרומה שלך!
    אכן תרומה משמעותית ויחודית.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה.. בהתחלה זה לא נראה ככה, אבל כשהתחלתי לשחזר את כל התקופה הזו ממש נתמלאתי גאווה קטנה

      מחק

מבזק בוקר

הבקרים כבר ממש קרירים. ב-5:00 בבוקר כשאני מתעוררת הטמפרטורה היא בקושי 14 מעלות. הקור מכנס אותי פנימה. אני ישר מתעטפת בכמה שכבות כדי לשמור עו...